גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' שר הפנים ואח'

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1. בני זוג ישראלים, אשר נישאו בחו"ל, מגישים בקשה לשינוי מעמדם האישי –לנשואים. זוג נוסף מגיש בקשה דומה, אלא שבעניינם אחד מבני הזוג הוא אזרח זר. האם שונות זו היא רלבנטית לאופן בו יפעל משרד הפנים לרישום מצבו האישי של בן הזוג תושב ישראל? זו השאלה העומדת בפנינו בעתירה דנן.

2. העתירה דנן ביקשה להורות על ביטול סעיף ג.2 לנוהל רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: הרשות) מס' 2.11.0001: "נוהל ביצוע שינויים ותיקונים במצב אישי (נישואין/גירושין/התאלמנות)" (להלן: הנוהל), אשר קבע תקופת המתנה בת חצי שנה טרם שיעודכן וישונה מצבם האישי של תושבים ישראלים ל-"נשוי", בעקבות נישואיהם לנתין זר.

3. בתגובתם המקדמית לעתירה, הודיעו המשיבים כי לאחר עבודת מטה שנערכה, עידכנה הרשות את הנוהל, ונקבע בו, בין היתר, שהתקופה הנתונה לרשות לשם בירור הבקשה תעמוד על שלושה חודשים (סעיף 4.4 לנוהל).

4. בעקבות התיקון לנוהל הנ"ל, התאפשר לעותרת להגיש עתירה מתוקנת, וזו אכן הוגשה, במסגרתה התבקש ביטולם של סעיפים 4.4-4.2 לנוהל, בנוסחו הנוכחי. דיונים בעתירה התקיימו בתאריך 13.07.2016 ובתאריך 06.12.2016 ולאחריהם הוצא צו על תנאי, כמבוקש בעתירה המתוקנת, על פיו נדרשו המשיבים לנמק: "מדוע לא יבוטלו סעיפים 4.4-4.2 לנוהל מספר 2.11.0001 של רשות האוכלוסין: 'נוהל ביצוע שינויים ותיקונים במצב אישי (נישואין/גירושין/התאלמנות)' המעודכן ליום 20.10.2015 (להלן: הנוהל), הקובעים כי מצבם האישי של ישראלים המבקשים לרשום את נישואיהם לאזרח זר יירשם למשך תקופה מסוימת 'בבירור'; וכן כל נוהל ו/או סעיף בנוהל אחר של רשות האוכלוסין שיוותר על כנו רישום ב'בירור' לאחר הביטול האמור".

5. בתאריך 10.05.2017 התקיים דיון בהתנגדות לעשיית הצו על תנאי לצו מוחלט, ובתומו ניתנה הוראה למשיבים להגיש פרטים נוספים. בתאריך 22.06.2018, לאחר מספר ארכות, הגישו המשיבים את התייחסותם לבקשה בהתאם להחלטה מתאריך 10.05.2017, ובתאריך 17.07.2018 הגיבה העותרת לאמור בתשובת המשיבים.

           משהושלם החומר, הגיעה איפוא העת להכרעה בעתירה.

המסגרת הנורמטיבית

6. בהתאם לסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ח-1965 (להלן: חוק המרשם), מצבו האישי של תושב ישראל, כהגדרתו בחוק המרשם, הוא אחד מהפרטים הכלולים במרשם האוכלוסין.