גירושין - חיוב גט במקום פירוד ממושך וחשש זנות

רקע ועובדות

הצדדים נישאו בתאריך י"ט אלול תשמ"ג (28.8.1983), לאחר שבע שנות חברות.

לצדדים חמישה ילדים משותפים כולם בגירים, ארבעה נשואים ואחד חייל.

הבעל עובד כ** שכיר, לאחר קריסת עסקו הקודם למכירת מכונות שתיה.

האשה הינה עורכת דין, לשעבר מנהלת בית ספר וכיום **[י.ל.א.].

ביוני 2014 עזבה האשה את הבית המשותף, והגיע אליו לעתים לסופי שבוע.

בנובמבר 2014 עזבה האשה את הבית המשותף באופן מוחלט, ועברה להתגורר בבית אחר.

בתאריך כ"ו חשון תשע"ה (19.11.2014) הגיש הבעל תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין בטענה שהאשה עזבה את הבית.

בתאריך י"ט כסלו תשע"ה (11.12.2014) הגיש הבעל בקשה להקפאת ההליכים בתיק מתוך רצון להגיע לשלום בית אמיתי.

משכך, החליט בית הדין להקפיא את ההליכים וקבע כי בהעדר פעילות בתיק בתוך 120 יום ייסגר התיק.

ואכן התיק נסגר בהעדר פעילות.

בתאריך י"ג סיון תשע"ה (31.5.2015) הגישה האשה תביעת גירושין. הבעל טען שרצונו בשלום בית.

נכון להיום הצדדים פרודים כשנתיים, האשה מתגוררת ב** והבעל ב// בדירת הצדדים.

טענות הצדדים

בכתב התביעה שהוגש על ידי האשה וב"כ נטען, שהאשה מעוניינת בגירושיה מהבעל וזאת לאחר שהבעל, לטענתה, במשך שנות החיים המשותפות התנהג בבריונות, רמס אותה, זלזל בה ברצונותיה ובדעותיה, ניתק אותה ממשפחתה, הכריח אותה לקיים עמו יחסי אישות בעודה נידה והבריח את הרכוש המשותף.

לאחר שבגרו הילדים והתחתנו, החליטה לנתק את היחסים עמו על מנת לשקם את חייה, וזה הרקע להגשת תביעת גירושין.

בתאריך כ"ט תשרי תשע"ו (12.10.2015) התקיים הדיון הראשון בעניין הצדדים.

האשה חזרה על בקשתה לגירושין וחזרה וטענה שעברה התעללות נפשית וכלכלית במשך שנות הנישואין. האשה אמרה שאינה יכולה להיות במחיצת הבעל אפילו דקה אחת והיא נגעלת ממנו (שורות 27-19 לפרוטוקול).