גירושין וכתובה בנסיבות של אי-פריון ודין מרומה

בפנינו תביעת בעל לחיוב האשה בגט ושלילת כתובתה ומזונותיה.

ראשית, נפרט השתלשלות ההליכים בתיק.

דיון ראשון התקיים ביום 11.1.12. מהלך הדיון מפורט בהחלטת בית הדין מאותו יום:

בפנינו תביעת גירושין של הבעל.

הצדדים נשואים 18 שנה, ללא ילדים.

בפתח הדיון בית הדין מנסה לברר עם האשה את עמדתה, אולם היא לא מגיבה לשאלות בית הדין.

בית הדין התרה באשה כי אם היא לא תגיב, יוטלו עליה הוצאות משפט גבוהות, בגין גזילת זמן שיפוטי יקר והטרחת הצד השני. אולם, למרות התראה, האשה לא מגיבה.

הבעל מפרט עמדתו: הוא כבר תשעה חודשים לא בבית, האשה רצה אחריו עם פטיש, האשה רבה אתו כל העת, צועקת עליו כל הזמן. אין כל קשר ביניהם בחודשים האחרונים.

ב"כ הבעל מוסיפה: הבעל פתח תיק בבית המשפט, תביעה רכושית ופירוק שיתוף. נועד דיון ליום ראשון, והשופט כבר מינה שמאי ואקטואר. האשה לא אפשרה לשמאי להיכנס. לאור התנהגות האשה שאינה הגיונית, מבקשת לחייב את האשה בגט.

עוד טוענת כי האשה לא עובדת והבעל עובד. טוענת כי הבעל היה איש מוכה ע"י האשה.

בשלב זה בית הדין מתרה שוב באשה להגיב לשאלות שנשאלת או לדבר בפני בית הדין, ומפרט בפניה את האפשרויות הקבועות בחוק בגין זילות בית הדין ושיבוש מהלכי דיון, הטלת הוצאות משפט או מאסר.

עתה האשה מגיבה.

האשה נשאלת ע"י בית הדין האם היא רוצה שלום בית או גירושין. האשה מתחמקת מתשובה. עונה על דברים שלא נשאלת. לאחר הפצרות רבות של בית הדין, מגיבה האשה כי לאור התביעה של הבעל, אי אפשר לחיות עמו כך. עוד טוענת כי לאחר שיראו את הוכחותיה, בית הדין עצמו יסבור כי היא צריכה להתגרש.

למעשה האשה מבקשת להתגרש רק אחר המצאת ההוכחות שלה כנגד הבעל. טוענת עוד כי הבעל צריך לשלם לה על הגירושין. ברם, לא מוכנה לומר כמה היא תובעת מהבעל.

ב"כ הבעל דורשת הוצאות משפט בסך 5000 ש''ח בעבור הדיון הקודם אליו האשה לא הופיעה. לטענתה, סך זה כולל שכר הבעל ושכר עורך דין.

בית הדין מציין כי בהחלטה הקודמת נקבע כי דרישתה של ב"כ הבעל לתשלום הוצאות משפט תידון בדיון הבא, קרי - דיון זה.

האשה מגיבה כי היא לא הופיעה לדיון הקודם, משום שרצתה שהבעל יאמר את דברו לבד. ועוד הוסיפה: "לא ידעתי שצריך להופיע, בהזמנה היה כתוב שיש צו הבאה, חיכיתי לצו הבאה והוא לא הופיע".

בית הדין אינו מסוגל להבין את תגובתה של האשה, תגובה אשר אינה מצדיקה את אי הופעה לדיון. בית הדין רואה באי הופעתה לדיון הקודם ניסיון להארכת הליכי משפט או חיבול בהליכי משפט. מגמה זו מוכחת בעליל מהתנהגותה של האשה בבית הדין בדיון האחרון.

לאור האמור, בית הדין מחליט כך: