גינזבורג נ' מדינת ישראל - המשרד לשירותי דת

האם זכאי התובע לקבל שכר של 'רב עיר' לאור ההכרה במעמדו כ'רב עיר' לפי תקנה 24(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז-2007 אף על פי שאין מועצה דתית ברשות המקומית בה הוא מכהן? זו השאלה המונחת לפנינו.

1.התובע רב המועצה המקומית עומר מאז 1.9.75. בסע"ש 20993-05-14 יוסף גינצבורג – מועצה מקומית עומר ומדינת ישראל מיום 27.3.16 (להלן – ההליך הקודם) קבעתי שבהתאם לתקנה 24(ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007, יש להכיר בתובע כ"רב עיר" מיום 6.9.07.

בהליך הקודם עתר התובע גם לתשלום הפרשי שכר, כך ששכרו ישולם כשכר "רב עיר". לעניין זה קבעתי שיש לבחון את השאלה כיצד יש לחשב את שכרו ואת השאלה אם הוא זכאי להפרשי שכר ואם כן- כמה, וזאת בשים לב לכך כי מדינת ישראל- המשרד לשירותי דת, פרסמה תנאי שכר של רבני ערים בהן יש מועצות דתיות, ובהתאם למכתבה של היועמ"ש של משרד הדתות, אין הסכם המתייחס לגובה שכרם של רבני ערים כדוגמת התובע, שאין בישוב בו הוא משמש כרב, מועצה דתית.

2.המדינה ערערה לבית הדין הארצי על פסק הדין בהליך הקודם בע"ע 17294-05-16 מדינת ישראל – יוסף גינצבורג והמועצה המקומית עומר. בפסק דינו מיום 29.3.20 דחה בית הדין הארצי (להלן- פסק הדין בערעור) את ערעורה של המדינה הן בנוגע לקביעה כי מעמדו של התובע הוא של רב עיר שנבחר לפי תקנות בחירות רבני עיר והן בנוגע לקביעה שתשלום שכרו של התובע הוא באחריותה הבלעדית של המדינה. באשר לשאלה בדבר שכרו של התובע קבע בית הדין הארצי כי אינו מביע עמדתו ביחס לסוגיה זו המתבררת במסגרת התביעה שבפנינו.

טענות התובע

3.התובע מבקש לפסוק לזכותו הפרשי שכר, הפרשי זכויות סוציאליות לרבות לקרן הפנסיה וקרן השתלמות בסך 1,646,000 ₪.

4.בתחשיבו, חילק התובע את תקופת העסקתו לשלוש תקופות:

הראשונה מחודש 9/07 ועד חודש 1/12. בגינה עתר לתשלום שכר כשכרו של יו"ר מועצה דתית לפי טבלאות שפורסמו לרשות מקומית עד 10,000 תושבים. שכרו של התובע בין השנים 2008 ועד 2011 היה אמור לעמוד על 23,000 ₪ לכל הפחות, כאשר שכרו עמד בפועל על 12,000 ₪. על ההפרשים האמורים יש להוסיף לטענתו תוספת ותק כל שנה 1% ובשנה חמישית של 4.5%, עד 25 שנה ולאחר מכן תוספת של 1% עד 40 שנה; תוספת ותק מקצועי ובסך כולל סך של 875,00 ₪ לתקופה הראשונה. בנוסף, עתר לתשלומי הפרשי הפרשות לקרן השתלמות ופנסיה תקציבית.

השנייה, מחודש 2/2012 ועד חודש 12/16. בגינה עתר לתשלום שכר בסך 17,500 ₪ בהתאם להחלטת ממשלה מס חכ/261. בגין אותה תקופה עתר התובע לתשלום הפרשי שכר בסך 309,390 ₪. על ההפרשים האמורים יש להוסיף תוספת ותק בשיעור 52% ובסוף התקופה, 56%. ובסך כולל 475,000 ₪ לתקופה השנייה. בנוסף, עתר לתשלומי הפרשות לקרן השתלמות ופנסיה תקציבית.