גילוי חומר חקירה במסגרת קובלנה פלילית פרטית

1.       ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה ( כב' סגנית הנשיא, השופטת רחל חוזה) מתאריך   4.7.2006 בתיק ב"ש 3391/06, שעניינה גילוי חומר חקירה במסגרת קובלנה פלילית פרטית, שהגישה המשיבה נגד העורר בתיק ק"פ [שלום חיפה] 102/03.

2.       בקובלנה הפלילית הפרטית שהגישה המשיבה נגד העורר לבית המשפט קמא, מאשימה המשיבה את העורר בעבירה לפי סעיף 496 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. לטענת המשיבה, המבקש גילה סודות שהגיעו לידיעתו בעת ששימש כמנכ"ל המשיבה, וזאת אגב ניסיונו לגייס משקיעים שישתלטו על המשיבה.

3.       לאחר הגשת הקובלנה, ביקש העורר כי המשיבה תמסור לו את חומר החקירה, ולצורך כך אף עתר לבית המשפט קמא ולאחר מכן אף לבית משפט זה. בתום ההליכים ניתנו צווים שונים, הן בבית המשפט קמא והן בבית משפט זה, המחייבים את המשיבה למסור לעורר את חומר החקירה וכן רשימת החומר שנאסף ונרשם במהלך החקירה לקראת הגשת הקובלנה נגדו.

4.       בבקשה שהגיש העורר לבית המשפט קמא טען העורר, כי המשיבה לא קיימה את הצווים שניתנו. לטענת העורר, רשימות המסמכים הארוכות שהמשיבה מסרה לו, כללו מסמכים רבים שכלל אינם רלבנטיים ולעומת זאת נשמטו ממנה מסמכים רלבנטיים רבים, שהם בבחינת "חומר חקירה". לטענת העורר, המשיבה גמרה אומר להטביע אותו במסמכים רבים אשר אינם נוגעים לעניין, הן כדי להקשות עליו לנהל את הגנתו והן כדי להעלים ממנו מסמכים שונים החשובים לו לצורך הגנתו.

5.       לעומת טענות העורר טוען ב"כ המשיבה, כי אין אמת בטענות העורר. לטענת ב"כ המשיבה, המשיבה מסרה לב"כ העורר את כל חומר החקירה הרלבנטי, וברשימות החומר שנאסף ואשר נרשם, כללה מסמכים הנוגעים לענייני הקובלנה. עוד הוסיף ב"כ המשיבה וטען, כי בכל מקרה לעורר תנתן ההזדמנות לחקור את עדי המשיבה, ולברר עמם כל נקודה שיחפוץ ועל כן אין להעתר לבקשתו, שלטענת ב"כ המשיבה, כל מטרתה לעכב את תחילת ההליכים.

6.       בהחלטה מושא הערר שלפני דחה בית המשפט קמא את בקשת העורר לקבלת צווים נוספים שיחייבו את המשיבה למסור לעורר חומר חקירה הנמנה על קבוצות מסמכים שהעורר נקב בהם בבקשתו, וקבע, כי לא מצא שיש מקום ליתן החלטות נוספות כדוגמת ההחלטות שכבר ניתנו. בית המשפט קמא הוסיף וקבע, כי "לא יהא בהחלטה גורפת להמצאת כל חומר החקירה וחומר אחר המצוי ברשות הקובלת, כדי לקדם את עניינו של הנאשם, כאשר, אין התייחסות ספציפית לחומר כזה או אחר המצוי, כביכול, ברשות הקובלת וההתדיינות לענין זה, תהא חסרת קץ".

7.       לאחר ששקלתי טענותיהם המפורטות של ב"כ הצדדים, בכתב ובעל פה, הנני סבור כי הדין הוא עם העורר, ויש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, אם כי לא בכל הנושאים שהעורר טען להם.

          המשיבה כקובלת, חובשת על ראשה מספר כובעים בו זמנית. בהגשת הקובלנה קיבלה המשיבה על עצמה הן את תפקידי הגוף החוקר והן את תפקידי הגוף המאשים, וכל זאת בעת שהיא נגועה באינטרס פרטי, שהרי היא גם "המתלוננת". בנוסף לאלה יש להזכיר, כי במקביל להליכי הקובלנה מתנהל משפט בבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה שהגיש העורר נגד הקובלת, דבר המעמיד את הקובלת בניגוד אינטרסים חריף במיוחד. על כן, כל חשד שהמשיבה לא מסרה לעורר את חומר החקירה הדרוש לו ואת רשימות החומר שנאסף ונרשם, יפעל איפוא לטובת העורר.

          אין אני מתעלם מטענות המשיבה, כי מסירת חלק מהחומר עלול לפגוע בסודותיה. לכך כבר התייחסו ההחלטות שניתנו בעבר, ואין אני בא לשנות מהחלטות אלה. עם זאת אוסיף, כי הצורך בשמירת סודותיה של הקובלת אינו יכול לפגוע בהגנתו של העורר, ובסופו של דבר, אם המשיבה חשה שהקובלנה מובילה אותה לגלות סודות שאין היא רוצה בגילויים, כי אז המפתח בידה, שהרי רשאית היא בכל עת לחזור בה מהקובלנה. דומה הדבר להחלטת בית המשפט להסרת חיסיון מראיה מסוימת, שאז על התביעה להחליט, האם תגלה הראיה או תחזור בה מכתב האישום. על כן, אם מבקשת המשיבה להמשיך בניהול הקובלנה נגד העורר, עליה למסור לו את כל חומר החקירה, וכן עליה למסור לו רשימות של כל החומר הרלבנטי שנאסף ונרשם. בהקשר זה אוסיף, כי לדעתי, הטבעת העורר ברשימות ארוכות של חומר שאינו רלבנטי, עלולה להתפרש כהתנהגות חסרת תום לב, ולבסס הגנה מן הצדק שתגרור דחיית הקובלנה.

          לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור שהמשיבה לא קיימה כראוי את צווי בית המשפט, ונמנעה מלמסור לב"כ העורר חומר חקירה רלבנטי ובגיליונות הארוכים שמסרה לא פרטה את כל החומר שנאסף ונרשם, ומכל מקום, הרשימות לא נתמכו בתצהיר נציג מוסמך של המשיבה, המצהיר כי בדק ומצא שהרשימות כוללות את כל החומר הרלבנטי , המקיים את צווי בתי המשפט שניתנו בעבר.

          אין לדעתי מקום לקבל טענת ב"כ המשיבה, כי לעורר תינתן ההזדמנות לחקור את עדיה, שכן העורר זכאי לקבל את חומר החקירה לפני חקירת עדי המשיבה, ובהחלט אפשר שימצא, כי החומר שנמסר לו מבסס טענה להגנה מן הצדק.

          עיינתי ברשימות הארוכות של חומר החקירה שנרשם ונאסף, והנני מקבל את טענת ב"כ העורר, כי לכאורה נראה שרשימות ארוכות אלה נועדו להרחיקו מהחומר הרלבנטי, שכן הן כוללות חומר רב אשר כלל אינו נוגע לענייני הקובלנה, בה בשעה שמסמכים אחרים, כמו אלה הנוגעים לחקירה הפרטית שביצעה המשיבה, שהם חומר חקירה מובהק, כלל לא הועברו לידי ב"כ העורר ואף לא נרשמו ברשימה, וכך אף עם מסמכים והסכמים שנעשו עם מר יורם קינגברג.

8.       לפיכך, הנני מקבל את הערר, והנני מורה, כי בתוך 60 ימים מיום שב"כ המשיבה יקבל העתק מהחלטתי זאת, על המשיבה למסור לב"כ העורר החומר המפורט להלן:

(א)     כל המסמכים והתרשומות על ראיות, הודעות, ואמרות של העדים מטעם הקובלת, הרלבנטיים לקובלנה.

(ב)      כל המסמכים והאמרות של מר יורם קינגברג, ההתכתבויות עמו, ההסכמים שנעשו עמו החל מחודש אוקטובר 2002, התשלומים ששולמו לו והמסמכים המעידים על תשלומים ששולמו לו.

(ג)      העתקים מכל המסמכים שמר יורם קינגברג מסר לקובלת בעקבות הסכמים שנעשו עמו.

(ד)      כל המסמכים והתרשומות המעידים על ראיונות שנעשו על ידי נציגי הקובלת, עובדיה או שלוחיה, עם נחקרים שנחקרו על ידי הקובלת בעניינים הנוגעים לקובלנה, גם אם נחקרים אלה אינם רשומים ברשימת עדי הקובלת בכתב האישום.

(ה)     כל המסמכים שהוחלפו בין הקובלת ומשרד החקירות ששכרה לחקירת העניינים המתבררים בקובלנה, החל מחודש ינואר 2002. בכלל זה על המשיבה למסור לב"כ העורר את כל מסמכי הזמנת העבודה, כל ההתכתבויות שהוחלפו בין המשיבה ומשרד החקירות, כל דו"חות החקירה שהוגשו, קלטות שמע ווידאו, תמונות, חשבונות וחשבוניות שהגיש משרד החקירות, ומסמכים המעידים על תשלומים ששילמה המשיבה.

(ו)      כל המסמכים הנוגעים להחלטת הקובלת להגיש את הקובלנה נגד העורר ולהחלטתה שלא להגיש קובלנות נגד אנשים אחרים. בכלל זה על הקובלת למסור העתקים מכל ההתכתבויות שקוימו בעניינים אלה, החלטות מועצת המנהלים וכל ועדה פנימית אחרת שדנה בעניינים אלה.