גיל רון נ' סעדיה ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 1,962,941 ₪, כאשר מתוך סכום זה מיוחס לנתבע 1 חוב של 1,583,974 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 הסתיימה בפשרה, ועל כן אתייחס בתובענה אך ורק לטענות כנגד הנתבע 1 (להלן – "הנתבע").

בכתב התביעה טוען התובע בין היתר כדלקמן:

1.כי מונה ככונס נכסים קבוע ליכיני יצרני חלב בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק)(להלן – "החברה").

2.כי החברה מאגדת בעלי רפתות במושב יכיני ונהגה לרכוב חומרי גלם, מוצרים וסחורות שונים, למכור אותם לבעלי הרפתות, ואמורה היתה לקבל מהם תמורה על כך.

3.כי החברה סיפקה מזון לבקר (בליל), שירותי הזרעות, הובלה, ציוד לרפת, חיסונים, בדיקות ושירותים נוספים, אשר נרכשו במרוכז ע"י החברה וסופקו לבעלי המשקים וכן החברה ביצעה תשלומים לרשויות ועוד עבור בעלי המשקים.

4.כי כל הפעולות שביצע הנתבע תועדו בכרטסת "חשבון שוטף" ע"י הנהלת החשבונות שבוצעה ע"י חן מרחבי הנגב אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן – "חן מרחבי הנגב").

5.כי הנתבע צבר חוב העומד ע"ס 1,583,974 ₪.

הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען בין היתר כדלקמן:

1.כי מוכחש היקף השירותים ותקופת מתן השירותים ולמשל חשבונות החשמל שולמו על ידו.

2.כי מעולם לא קיבל את כרטיס "החשבון השוטף" ותמיד נאמר לו שהוא מצוי ביתרת זכות.

3.כי הכרטסות אינן נכונות ואינן משקפות את הפעולות שביצע ואינן משקפות גם את אלה של התובע.

4.כי החברה נוהלה באופן רשלני, ללא כל בקרה או פיקוח או תיעוד.

5.כי עד לשנת 2002 רכש בליל באמצעות החברה פרט לשירותי הזרעה ווטרינר וכי לאחר מכן שילם את הנדרש ממנו במזומן ואז גילה אי סדרים בחשבונות החברה עד אשר החליט להפסיק את ההתקשרות עם החברה ומתחילת 2005 הפסיק לעבוד עם החברה.

6.כי חיוביו נערכו ללא תיעוד וללא אסמכתאות וללא כל קשר לפעילות בפועל.

7.החל משנת 2005 לאחר שהפסיק לרכוש בליל באמצעות החברה החל לעשות כן בשותפות רפת אחווה, שהינה גוף משפטי אחר.

התיק נדון בתחילת דרכו בפני כב' השופט אריאל חזק ולאחר עזיבתו את בית המשפט באשדוד, הועבר להתנהל בפני.

בישיבה שהתקיימה ביום 24.10.11 העיד בפני מר אליהו זרוק ובישיבה שהתקיימה ביום 3.6.12 העידו מר מרדכי מדמוני והנתבע.

לאחר תום שמיעת העדים הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב וכך עשו.