גיל נ' הראל

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב ג'י.אמ.סי ונדורה (להלן: "הרכב המסחרי") השייך לתובע ושהיה מעורב בתאונת דרכים ביום 3.1.11.

2.לגרסת התובע, עובר לתאונה חנה הרכב המסחרי ברח' בן סרוק בהרצליה.

הנתבע שנהג באותה עת במשאית מסוג מאן הגיע לרחוב הנ"ל, חלף על פני הרכב המסחרי ופגע באמצעות חלקה האחורי של המשאית בקדמת הרכב המסחרי. לפיכך לטענתו נהג הנתבע ברשלנות ואחראי לתאונה.

הנתבע הודה בכתב ההגנה, כי אמנם נהג במשאית הנ"ל שהינה בבעלות חברת אשר ונטורה בע"מ, אולם האחריות לתאונה רובצת לטענתו על התובע אשר נהג ברשלנות עת חנה את רכבו באופן החוסם את מעבר כלי הרכב ברחוב.

3.שני נהגי כלי הרכב העידו בפני כשעל פי עדות התובע לא נכח בעת התאונה, אולם הצליח לקבל לידיו סרט ממצלמה שהיתה מותקנת בחצר בית ברחוב הנ"ל. לטענתו, הצליח לאתר את פרטי המשאית ואת פרטי הנהג עפ"י המופע בסרט ,שבו נראית משאית, שעליה התנוסס הכיתוב "ונטורה" חולפת ליד רכבו ופוגעת בו כמתואר.

הנתבע בעדותו הודה כי מעבידתו נותנת שירות למתקני ביוב של העיריה, ועובר לתאונה נקרא לטפל בהצפת הביוב. לדבריו, בהגיעו לרחוב הצר ראה את הרכב המסחרי כשהוא חוסם את המעבר בכביש. או אז חיפש את בעל הרכב, בהידפקו על דלת הבתים בסמוך ואף צפצף ע"מ שמאן דהוא יגיע להזיז את הרכב. בהעדר הגעת התובע ובלית ברירה ,החל לעבור ברחוב כשהוא נעזר בעובד נוסף, שכיוון אותו תוך שהוא עולה על המדרכה ומנסה לעבור בכביש. לאחר הכוונתו כנ"ל הצליח הנתבע לחלוף על פני הרכב המסחרי ,לבצע את הטיפול בביוב ולנסע לדרכו. עוד הודה הנתבע, כי התובע פנה אליו והתלונן על הפגיעה ברכב והראה לו את הנזק. הוא אף הסכים כי התובע יביא את הרכב המסחרי לתיקון ע"י מעבידתו, הגם שהכחיש את הפגיעה, וכשהתובע לא היה מעוניין בכך מסר לו את פרטיו. בהמשך התברר לו לטענתו ,כי התובע מבקש להתפצות בסכום העולה על נזקו האמיתי פי כמה מונים.

דיון

4.לאחר שעיינתי בסרט הצילום נראה כי יש בו לחזק את טענות שני הצדדים. מחד, נראה כי הרכב המסחרי אכן היקשה על מעבר המשאית בכביש, אולם חניית הרכב לא חרגה באופן מיוחד ממתווה החניה בכביש הנ"ל. הנתבע מצידו ניסה לבצע מעבר איטי אולם ,נראה כי לא הצליח לעשות כך ללא גרימת הנזק. אני קובעת כי חוסר זהירותו של הנתבע בביצוע תמרוני מַעבר גרמו לפגיעה ברכב המסחרי, ולכן אני מטילה את האחריות לנזק על הנתבע.

כאן המקום לציין, כי הנתבע לא הגיש הודעה לצד ג' כנגד מעבידתו או מבטח הרכב, ועל כן חלה האחריות בלבדית עליו כגורם הנזק.

5.התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד שמאי אשר סותרת את טענות ההגנה, הן באשר לשווי הרכב, והן בנוגע להיקף הנזק שנגרם. חוו"ד זו לא נסתרה ועומדת כשלעצמה במבחני סבירות. בנוסף ,ביקש התובע לחייב את הנתבע בתשלום שכ"ט שמאי עפ"י קבלה שהוצגה.

בהתחשב בכל האמור, אני קובעת כי התובע הוכיח את מירב הנזק המפורט בתביעתו, ואין לפסוק בנסיבות נזק לא ממוני.

לסיכום

6.לאור האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,076 ₪ בתוספת אגרת בימ"ש, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ב, 29 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: