גייר נ' רשות התעופה האזרחית משרד התחבורה ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים על סך של 6,564 ₪, בגין אי קבלת

חלקה בערבות, שהופקדה על ידי חברת התעופה מ.א.א (להלן:"חברת התעופה") בידי הנתבעת 1 ושולם על ידי הנתבעים ללקוחותיה לאחר כניסתה להליכי פשיטת רגל.

מספר עובדות אינן שנויות במחלוקת כדלקמן:

התובעת רכשה 4 כרטיסי טיסה בחברת התעופה וטסה לוינה-ליטא ביום 23.7.08. עובר למועד חזרתה לארץ, הודע לתובעת כי הטיסה בחברת התעופה בוטלה והיא נאלצה לרכוש כרטיסים בחברה אחרת, תמורת סך של 6564.17 ₪.

בהתאם לתקנות טיסות השכר נקבע, בין היתר, כי תנאי לקבלת רישיון להפעלת טיסת שכר, הינו הפקדת ערבות בהתאם לחישוב בתקנות (להלן:"הערבות"), בידי הנתבעת 1. ערבות זו נועדה, בין היתר, להחזרת נוסעים לארץ, היה ולא ניתן יהיה לממש את הכרטיסים שרכשו. ערבות כאמור הופקדה גם על ידי חברת התעופה.

לאחר שחברת התעופה נקלעה להליכי פשיטת רגל, חולטה הערבות ונקבעו קריטריונים לחלוקתה, לשם מתן פיצוי לנפגעים, העומדים בקריטריונים אלה. כמו כן נשכרו שירותי הנתבעת 2, לשם חלוקת כספי הערבות.

לאחר חזרתה ארצה פנתה התובעת לנתבעת 1 בעניין קבלת חלקה בכספי הערבות ונמסר לה כי דרכי הפעולה הנדרשות יפורסמו בעיתונים ועליה לפעול בהתאם להם

(להלן:"הפרסום").

כמפורט בפרסום, שלחה התובעת, לנתבעת 2 את המסמכים הנדרשים מלבד אסמכתא לתשלום בעבור הכרטיסים (להלן:"האסמכתא"), עבור כרטיסי הטיסה שבוטלה, מאחר וזו לא הייתה ברשותה.

בחודש דצמבר 2008 פנה נציג הנתבעת 2 לתובעת וציין בפניה כי האסמכתא לא נשלחה וכי עליה לעשות כן בתוך 14 ימים על מנת לקבל את חלקה בערבות. באותה העת, טענה בפניו התובעת כי האסמכתא אינה ברשותה שכן שילמה עבור הכרטיסים במזומן ולא קיבלה חשבונית וכן כי לא עלה בידה לאתר את סוכנת הנסיעות שמכרה לה את הכרטיסים. נציג הנתבעת 2 הפנה את התובעת למנכ"ל משרד התחבורה אשר קבע את הקריטריונים לקבלת כספי הערבות, אליו הופנתה גם על ידי הנתבעת 1 .

ביום 23.6.09 קיבלה התובעת הודעה מהנתבעת 1 כי פנייתה לקבלת חלקה בערבות נדחתה מאחר ולא השלימה את המצאת המסמכים הנדרשים.

3.לטענת התובעת לאחר שהודע לה ע"י נציג הנתבעת 2 על המסמך החסר, פנתה

לנתבעת 1 כפי שהומלץ לה, גוללה בפניה את הבעיה וזו מסרה לה כי הנושא בבדיקה וממתין להכרעה משפטית של בית המשפט ויודע לה מה עלה בגורל הבקשה. הוסיפה וטענה התובעת כי בעודה ממתינה לתשובת הנתבעת 1 נתקבלה ביום 23.6.09 הודעה כי פנייתה נדחתה.

התובעת עתרה לבית המשפט לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעות לשלם לה את הסך המפורט בה.

הנתבעות עתרו לבית המשפט לדחות את התביעה. לטענתן, היה על התובעת לפעול על פי הפרסום ולהמציא את כלל המסמכים כמתחייב. כמו כן טענו כי ביום 31.12.08 נמסר לתובעת על ידי נציג הנתבעת 2 אודות המסמך החסר וכי עליה להמציאו לנתבעת 2 בתוך 14 ימים מקבלת ההודעה. ואולם התובעת לא עשתה כן ועל כן אינה זכאית לקבל מכספי הערבות אשר חולקו בין כלל הזכאים.

דיון

מסך כל האמור לעיל, שאינו שנוי במחלוקת, עלה כי נקבעו קריטריונים בדבר זכאות הנפגעים לקבלת חלקם בערבות, אשר באו לידי ביטוי בפרסום. התובעת היתה מודעת לכלל הקריטריונים שנקבעו ואף נמצאנו למדים כי פעלה על פיהם ושלחה את המסמכים שהיו ברשותה.

ואולם התובעת לא מילאה אחר כלל הקריטריונים ולא שלחה את האסמכתא. נציג הנתבעת 2 פנה לתובעת על מנת שתעשה כן, בתוך 14 ימים על מנת למצות את זכותה לקבלת חלקה בערבות ואולם היא לא פעלה כנדרש.

בנוסף יצוין כי אין חולק שהתובעת טענה בפני נציגי הנתבעות כי האסמכתא אינה ברשותה לאחר שנציג הנתבעת 2 פנה אליה על מנת שתשלח את האסמכתא וכי אלה הפנו אותה למנכ"ל משרד התחבורה, על מנת לקבל את אישורו לתשלום דמי הערבות, חרף כך.