גיגי נ' א.צ.מ צפון בע"מ החב' המרכזית לאיבזור וציוד מכוניות

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

לטענת התובע, נכרת חוזה בינו לבין הנתבעת, שעניינו ביצוע של עבודות ניקוז. לצורך עבודה זו התארגן והכין חומרים, כאשר עלות העבודה הייתה בסך של 15,600 ₪ כולל מע"מ, המדובר בסכום של 20,800 ₪.

התובע טוען, כי את החומרים השאיר כבר אצל הנתבעת שהעובדה שהיתה נכונה לקבל אותם מלמדת על כך שהיתה הסכמה לעבודה ולטענתו לא בוצעה העבודה עקב קשיים אליהם נקלעה הנתבעת.

התובע העיד כך:

"פעם אחת הוא דחה מיוזמתם. פעם שנייה בגלל הגשם ופעם שלישית אמר שהוא לא רוצה"

ובהמשך:

"העבודה הייתה אמורה להתבצע בחודש דצמבר 2010. בחודש דצמבר 2010 לא בצעתי עבודות אצל גורמים אחרים. עבדתי מעט מאוד. אם עבדתי אז אולי יום או יומיים. הייתי פנוי לגמרי לבצע את העבודה הזאת. הוא אמר לי בשלב מסוים להשאיר את החומר ושהוא יזמין אותי לבצע את העבודה במועד אחר כשהמצב שלו יהיה יותר טוב".

התובע לא הפריד בצורה מפורשת בכתב התביעה וגם בהצעה בין מרכיב העבודה ובין מרכיב החומר, אבל למעשה אין חולק, כי את החומר לא קנה במיוחד, על פי עדותו, וכי מדובר בחומר שהיה קיים מעבודה קודמת, חומר הנמצא והתובע יכול לקבל אותו.

נציג הנתבעת לעומת זאת טען, כי התובע השתהה מסיבותיו שלו בביצוע העבודה וכי היה מדובר בעבודה מיידית שמרגע שלא בוצעה מיידית, הפכה להיות לא רלוונטית.

כך העיד:

"אני מאשר לביהמ"ש כי אנו פנינו לתובע. אני טוען שלמרות גירסתו של התובע, התובע השתהה בביצוע עבודה והיינו צריכים את העבודה במיידית כי היה מדובר בבטיחות העובדים".

ולשאלת ביהמ"ש מדוע אפוא קיבלה הנתבעת את החומרים אם העבודה לא הייתה יותר רלוונטית:

"למיטב זכרוני הוא הביא את החומרים אלינו למפעל 3 שבועות מיום ביצוע העבודה, זה לא היה מקובל עלי. המחסנאי קיבל את החומר. ביקשתי ממנו לקחת את החומרים. זה היה טלפונית. הוא היה קבלן שמבצע אצלינו עבודות תשתית".

עיננו הרואות כי עיקר המחלוקת בתיק זה נוגעת בשאלת מיידיות העבודה. התובע טוען, כי היה נכון לבצע את העבודה מיידית ואף ציין בטופס הצעת העבודה את המילים "לביצוע מיידי". לעומת זאת, הנתבעת טוענת, כי התובע השתהה יתר על המידה והעבודה הפכה להיות לא רלוונטית.

הגם שהתובע הגיש בקשה להזמנת עד והפקיד 300 ₪, בחר התובע שלא להעיד את העד ומי שהעידה אותו הייתה בסופו של דבר הנתבעת.

העד, גרי סופר, לא ידע בעצם על הסכסוך בין הצדדים. כל שהעיד היה לגבי קבלת החומרים, היה כדלקמן:

"מבחינתי ידעתי שהוא צריך לעבוד אצלינו. אנשים אמרו לי שהוא צריך לעבוד. ראיתי שהוא צריך להביא את החומרים. בדקתי וזהו. אני לא ידעתי שאין צורך יותר בעבודה. החומרים שהביא התובע אלינו נמצא אצלינו במגרש".

לאחר ששמעתי את הצדדים להלן פסיקתי:

ראשית, אין מחלוקת שהעבודה לא בוצעה ולא יהיה הוגן לשפות את התובע על עבודה שלא בוצעה במלואה.