גיגי נ' מס ערך מוסף

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריית שמונה (כב' השופטת ר' אייזנברג) מיום 1.3.2012

פסק דין

המבקשים רכשו בית עסק מאת פלוני. אחר כך הוטלו, לבקשת נושיו של המוכר, עיקולים על כספי התמורה. מכאן באה בקשת המבקשים בדרך של טען ביניים, ולצידה תובענה ליתן סעד הצהרתי, כי כל הציוד וכד' שרכשו – כדין רכשו, והינו בבעלותם.

במסגרתו של ההליך בדרך של טען ביניים הפקיד המשיב כספים בקופת בית המשפט (החזרי מס). בסופו של הליך פסק בית המשפט קמא (כב' השופטת בדימוס ב' סמסון), כי הכספים שהופקדו יוחזרו למפקיד. בד בבד עם החלטה זו דחה בית המשפט את התובענה ליתן סעד הצהרתי תוך שהוא קובע, כי העברת הנכסים נעשתה שלא כדין.

המבקשים לא ערערו על פסקי הדין הנ"ל. הם פנו לבית המשפט קמא וביקשו, כי הכספים שכב' השופטת סמסון הורתה על העברתם "למפקיד", יש להעבירם אליהם, כיוון שהתביעה ליתן סעד הצהרתי נדחתה, ולכן אין עוד בסיס לזכותו של המשיב בכספים.

כב' השופטת אייזנברג דחתה בקשה זו, כיוון שהינה עומדת בניגוד לפסיקתה של כב' השופטת סמסון.

על החלטה זו מלינים המבקשים, בבקשת רשות ערעור שהניחו לפניי, ובה הם שבים על טענתם, כי את הכספים שהופקדו על ידי המשיב בקופת בית המשפט יש להעביר לידיהם.

דין הבקשה להידחות, בלא שתידרש תשובת המשיב, והכל – בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כשם שהטעימה השופטת אייזנברג הנכבדה, בבקשתם מבקשים המבקשים מבית המשפט, כי ינהג שלא לפי האמור בפסק הדין, כלומר כי ישנה את פסק הדין, משל היה ערכאת ערעור על פסקי הדין של שופטי שלום אחרים. כדבר הזה אין בידה לעשות, גם אם היה ממש בטענותיהם לגופם (ביחס לזיכוי מס וגו'). טענה שכזו מקומה בהליך אחר, ואינני משוכנע גם כי הליך של ערעור (על פסק הדין בטען הביניים) עשוי לסייע בידיהם.

את הכספים יש להעביר, אפוא, כשם שפסקה השופטת סמסון, משמע לידי המשיב, הוא מפקידם.

סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז ניסן תשע"ב, 09 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: