פסק דין
בפניי תביעה על פי שטר בסך של 100,000 ₪.
התובעת הגישה להוצאה לפעול בקשה לביצוע שיק שמספרו 1762097 ז.פ. 15.9.08 המשוך על שם הנתבעים בסכום של 100,000 ₪, ואשר ניתנה לגביו הוראת ביטול ע"י הנתבע 1 ביום 14.9.08.
הוגשה התנגדות לביצוע השטר, התיק עבר לביהמ"ש וביום 2.4.09 ניתנה רשות להתגונן לנתבע 1 ואילו התביעה נגד הנתבעת 2 נמחקה בהסכמת התובעת.
בתיק הוגשו תצהירים, נשמעו ראיות והוגשו סיכומים בכתב.
העובדות וטענות הצדדים:
בין התובעת לבין מר יעקב פוליאקוב (להלן:"יעקב" או "האבא") נחתם ביום 30.8.08 זיכרון דברים למכירת בית פרטי בקרית טבעון לידי מר יעקב בן ה- 84, אשר התלווה אליו בעת החתימה על זיכרון הדברים בנו הנתבע מס' 1 (להלן:"הנתבע").
אין חולק בין הצדדים כי ביום החתימה על זיכרון הדברים מסר הנתבע לידי בעלה של התובעת (להלן:"מיקי גיא" או "מיקי"), אשר ניהל את המשא ומתן למכירת הבית, שיק על סכום של 100,000 ₪ ז.פ 15.9.09 הוא השיק נשוא התביעה (להלן:"השיק").
העסקה בסופו של יום לא יצאה אל הפועל, ומר יעקב הודיע על ביטולה (לטענתו ביום 14.9.09) ואילו הנתבע נתן באותו יום הוראת ביטול לשיק.
הנתבע טוען כי השטר שנתן הינו לבטחון בלבד, עד לחתימת הסכם מכר מחייב ואשר היה מיועד להחזרה עם תשלום התמורה הראשון אם היה נחתם הסכם מכר מקרקעין מחייב בין אביו לבין התובעת.
הנתבע טוען כי התובעת התנהגה בחוסר תום לב במהלך המשא ומתן לכריתת זיכרון הדברים וגם לאחר מכן והסתירה ממנו מידע מהותי לעניין תכונות הבית ועל כן היתה לאביו זכות לביטול העסקה כדין ומשעשה זאת לא ניתן ערך בעד השטר ולפיכך אין התובעת אוחזת בשטר בעד ערך ודין בקשת הביצוע להידחות.
התובעת טענה כי כל המסמכים הרלוונטיים לקידום העסקה הוצגו לפני החתימה על זיכרון הדברים, וככל היותר היתה שם טעות בכדאיות העסקה של הנתבע בשלה הוא שינה את דעתו וגרם לאביו לבטל את העסקה, ביטול בשל טעות כרוך באישור ביהמ"ש ומשלא נעשה הדבר, זיכרון הדברים הופר ויש לקבל את התביעה.
התובעת מוסיפה, כי השיק לא ניתן לביטחון אלא מהווה חלק מהתמורה כפי שרשום במפורש בסעיף 6 לזיכרון הדברים, השיק ניתן בעד ערך הלא הוא התחייבות התובעת למכור את הנכס לרוכש, אבי הנתבע, ועל כן ומטעם זה דין התביעה להתקבל.
דיון והכרעה:
1. האם השטר ניתן לביטחון;
סע' 20(ג) לפקודה קובע:
"שטר שיצא מחזקתו של צד שחתום עליו בתור מושך, או קיבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשירה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".