גזר דינו של קטין (ללא הרשעה) בגין נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח

נוסח לפרסום

הנער, הודה בכתב אישום המייחס לו נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) וסעיף 38(1)לתקנות התעבורה, ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

על פי הדוח, ביום 31.1.16 בשעה 13:00, נהג הנאשם ברכב משא, בחורשת כפר החורש, ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח תוקף. 

ב"כ הצדדים עתרו לעונש:

ב"כ המאשימה טענה בדבר חומרת מעשי הקטין ועתרה להרשעתו, נוכח העבירות אותן עבר והסיכון הרב הגלום בהן. התובעת טענה כי "אי הרשעה" בעבירות תעבורה מונעת מן המשטרה למסור מידע לרשויות משרד הרישוי, זאת עקב התקופה הקצרה בה האישום מתיישן ואף נתון זה מחייב את הרשעת הקטין בדין. 

בנוסף עתרה להטלת פסילה בפועל, פסילה על תנאי וחתימה על התחייבות.

מנגד עתר ב"כ הנאשם לאימוץ המלצת שירות המבחן בדבר אי הרשעתו של הקטין וביקש להסתפק בהחתמתו על התחייבות בלבד. הסנגור הוסיף, כי הקטין קיבל רישיון נהיגה בחודש יוני 2106 ועל כן יש להימנע מפסילתו מלנהוג בפועל.

לטענתו, מטרת חוק הנוער היא שיקום הקטין, ובנסיבות האמורות לפיהן הקטין עבר הליך טיפולי בשירות המבחן, הביע חרטה, לקח אחריות וביצע את כל הנדרש ממנו,  יש להימנע מהרשעתו.

הקטין, הביע צער בדבר מעשיו והוסיף כי הוא מבקש להמשיך ללימודי הנדסת בניין.

דיון והכרעה

נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה עבירה חמורה, במהלך ביצועה מסכן הקטין הנוהג את עצמו ואת משתמשי הדרך באותה עת. הנער שבפניי נהג ברכב משא, ולמרות שנהג בחורשה ולא בכביש ראשי, נראה כי אין דרך להפריז בחומרת המעשה ובסיכון שנבע ממנו, לעצמו ולסובבים אותו.

אין מחלוקת, כי עבירות אלה הפכו שכיחות ביותר בקרב בני הנוער,  ובשל כך ולאור חומרתן, על בית המשפט החובה להוציא מסר חד וברור בגנותן, הן בעבור הקטין שבפניו והן בעבור הקטינים כולם, "ציבור העבריינים הפוטנציאלי".