גזר דינו של מורשע בסחר בציוד מלחמתי ובזריקת בקבוקי תבערה יעמוד בעינו

השופט סא"ל מ' שילה :

זהו ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש הצבאי (כב' השופט ליברמן) שגזר על המערער עונש של 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו ו-15 חודשי מאסר על תנאי.

ביהמ"ש הרשיע את המערער לאחר ניהול ההליך בבימ"ש. בתחילה, הגיש הסנגור המלומד הודעת ערעור המתייחסת הן להכרעת הדין והן לחומרת העונש, אך בטיעוניו בפנינו, הודיע הסנגור כי הוא חוזר בו מהערער על הכרעת הדין ומגביל את טיעוניו לעניין חומרת העונש בלבד.

העבירות בהן הורשע המערער נמשכו החל מסוף שנת 2002 תחילת 2003 ועד סמוך ליום מעצרו, בסוף שנת 2006. המערער הורשע בסחר בציוד מלחמתי וכן בגין זריקת בקבוקי תבערה לעבר כביש 60 ב-5 הזדמנויות שונות. כמו כן ביצע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת וכן קשר קשר לסחור בציוד מלחמתי.

הסנגור המלומד טען כי חלף זמן מעת ביצוע העבירות, במיוחד מאז זמן ביצוע העבירות של זריקת בקבוקי התבערה שתוארו על ידו כעבירות המרכזיות בתיק. כמו כן ציין הסנגור המלומד את נסיבותיו המיוחדות של המערער שהתחתן שבועיים לפני מעצרו ותכנון לנסוע עם אשתו לארה"ב. הסנגור הוסיף וטען שהמערער לא זכה להקלה למרות שלא נשמעו עדים בתיק, דבר שאותו ראוי היה לשקול לזכותו. הסנגור טען עוד כי שותפו של המערער בתיק זה אחמד דאוד נידון ל-11 חודשי מאסר בלבד והוא מבקש ללמוד בכך על הקלה בעונשו של המערער.

מנגד התובע הצבאי מבקש לדחות את ערעור הסנגוריה וציין לחובתו של המערער את העובדה שהעבירות בוצעו ברצף לאורך זמן. כמו כן, ציין התובע הצבאי כי שותפו של המערער אומנם נדון ל-15 חודשי מאסר אך ציין כי עונש זה נגזר עליו בשל מעורבות במקרה אחד בלבד של השלכת בקבוקי תבערה ולא ב-5 הזדמנויות שונות כפי שהורשע המערער.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אינני סבור כי יש להתערב בגזר דינו של בימ"ש קמא.

אכן העבירות החמורות שבפרטי האישום הן עבירות של השלכת בקבוקי תבערה לעבר רכבים שנסעו בכביש 60. על פי הפרט  השני של כתב האישום בוצעו עבירות אלה החל מסוף שנת 2003 (או בסמוך לכך) ועד ליום מעצרו של המערער (או בסמוך לכך). עינינו הרואות כי העבירות החמורות בוצעו על פני תקופה לא מבוטלת של 3 שנים ובמספר הזדמנויות. כך גם לא ניתן לקבל את הטענה של חלוף הזמן שכן המעשים נמשכו עד ליום מעצרו. אוסיף כי עניינו של אחמד דאוד, אותו הציג הסנגור המלומד, אין בו כדי להשליך לענייננו נוכח העובדה שמדובר באירוע אחד.

גם עובדת נישואיו של המערער בסמוך למעצרו נטענה בפני בימ"ש קמא, ובגזר דינו המפורט והמנומק קיימת התייחסות לטענה זו וכן לכל טענותיו האחרות של הסנגור, הן כפי שהושמעו בבימ"ש קמא והן כפי שהוצגו בפנינו.

סיכומו של דבר, מדובר במעשים חמורים שהצטברותם והתמשכותם מוסיפה נופך של חומרה למעשים החמורים שלכשעצמם.

משלא נמצא כל פגם בגזר דינו של בימ"ש קמא, אינני רואה מקום להתערבות בימ"ש זה. על כן אני ממליץ לחברי לדחות את הערעור.

הנשיא אל"ם א' משניות:

אני מסכים.

השופט אל"ם ד' יהב :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט סא"ל מ' שילה.

ניתן והודע היום, 5 בנובמבר 2008, ז' בחשוון התשס"ט, בנוכחות המערער/המשיב, ב"כ והתוב"ץ.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט