גזר דין לנאשם בביצוע שרשרת של עבירות מס

א.רקע כללי:

1. הנאשם הורשע, כאמור בהכרעת הדין ולאחר שמיעת הראיות, בביצוע שרשרת של עבירות מס במהלך תקופה הרלוואנטית לכתב האישום (שמונה שנות המס שמשנת 2008 ועד שנת 2015); וזאת כלהלן: קיום והכנת רשומות כוזבות, לפי הוראות סעיף 220(4) להוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה); השמטת הכנסות מדו"ח, לפי הוראות סעיף 220(1) לפקודה; מרמה עורמה ותחבולה, לפי הוראות סעיף 220(5) לפקודה; ומסירת ידיעה כוזבת, לפי הוראות סעיף 117(ב)(1) להוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ). יוטעם, כי ההרשעה היא בשמונה עבירות בכל אחת מהעבירות הנ"ל, בהתאם לשמונה שנות המס שלגביהן הואשם הנאשם והורשע כאמור.

2. הנאשם עוסק, החל משנת 1999, במתן ייעוץ ובמכירת אביזרים הקשורים לעולם המיסטיקה, כמומחה לענייני הקבלה. הנאשם אף הרצה וכתב ספר בנושא. במסגרת עסקו נהג הנאשם לייעץ ללקוחותיו ולערוך להם תיקונים למיניהם, כאשר לצרכים אלה מכר להם קמעות, חומרי מזל שונים, או את הספר שכתב. במקביל לניהול עסקו הגיש הנאשם, במשך שנים ארוכות, תכנית רדיו יומית, בה עסק בתחומים אלה. עסקו של הנאשם עלה ופרח, ומחזוריו בהתאם. בתקופות מסוימות העסיק הנאשם עד 9 עובדים, לרבות כמה וכמה מבני משפחתו וקרוביו.

3. בכתב האישום הואשם הנאשם בהשמטת חלק ניכר (כמעט שליש) מהכנסותיו בתקופה הרלוואנטית, בכך שנהג בעקביות ובשיטתיות להעביר למנהל החשבונות שלו (שאול עבודי) רק חלק מפנקסי חשבוניות המס ששימשו אותו. בנוסף, ובהסתמך על ספרי הנהלת החשבונות שערך מנהל החשבונות עבודי (שהיו חסרים עקב העברת חלק מפנקסי החשבוניות בלבד, כאמור), נטען כי הנאשם הכין והגיש – בעזרת יועץ המס שוקי סילקי – דוחות שנתיים לפקיד השומה אשר לא כללו את מלוא הכנסותיו.

4. עובדות כתב האישום מפרטות, במסגרת טבלה, את המחזור העסקי של הנאשם בכל אחת משמונה שנות המס הרלוואנטיות (כאמור, משנת 2008 ועד שנת 2015), את המחזור המדווח וכן את סכום ההכנסה שהושמטה. על פי הנטען בטבלה, המחזור העסקי של הנאשם בתקופה הרלוואנטית עמד על סך כולל של 28,175,729 ₪, ההכנסה שהושמטה היתה בסך כולל של 9,386,088 ₪, והמע"מ שהושמט היה בסך כולל של 1,958,369 ₪.

5. התשובה לאישום ניתנה בזמנו על ידי ב"כ הנאשם, במסגרת ההליכים המקדמיים ולפני מותב קודם, והתיק הועבר לשמיעת הראיות לפניי. גדר המחלוקת העובדתית שהוצג בתשובה לאישום היה מצומצם למדי: ההגנה אישרה כי סכום ההכנסה שצוין בכתב האישום (בסך כולל של 9,386,088 ₪) אמנם לא דווח, אך הוסיפה והכחישה כי "הנאשם הוא זה שהקטין את ההכנסות או פעל באופן אקטיבי על מנת להגיע לתוצאה שמופיעה". כל זאת, תוך הכחשה נמרצת של הטענה כי הנאשם העביר למנהל החשבונות עבודי רק חלק מפנקסי החשבוניות ששימשו אותו. לפניי הוסיף הסניגור והבהיר כי "השאלה היא רק שאלת היסוד הנפשי שלא מתקיימת לטעמנו" (לפירוט המלא ר' בהכרעת הדין, פסקה 9 ואילך).

6. עם זאת – ועל אף גדר המחלוקת העובדתית המצומצם לכאורה – עמדה ההגנה, כפי זכותה, על ניהול הליך שמיעת ראיות מלא. בנוסף, הן במהלך פרשת התביעה ובעיקר במהלך פרשת ההגנה הרחיב ב"כ הנאשם את יריעת המחלוקת עם המאשימה במספר נושאים נוספים. כך, בעת חקירת יועץ המס סילקי העלה ב"כ הנאשם טענות בעניין אותנטיות חתימות הנאשם על דוחותיו השנתיים, ובפרשת ההגנה אף הובאה חוות דעת גרפולוגית בהקשר זה. בנוסף, במסגרת פרשת ההגנה הועלו טענות והובאו חוות דעת מומחים הן לעניין סוגיית חובות ניהול הספרים בעסקו של הנאשם והן לעניין כשירותו הנפשית של הנאשם.

7. לא למותר לציין כאן, כי הדיון בסוגיית כשירותו הנפשית של הנאשם, שהועלתה רק לאחר תום פרשת התביעה, הביא להתמשכות ניכרת של ההליכים. בנסיבות אלה, ובהתחשב בהיקף הניכר של טיעוני הצדדים, גם הכרעת הדין שניתנה היא רחבת היקף. פשיטא, כי לא כאן המקום לחזור על קביעותיה והנמקותיה של הכרעת הדין, והמעיין יעיין שם. כאן, ולצרכי גזר הדין, יצוינו בתמצית בלבד הקביעות הרלוואנטיות.

8. במישור הכשירות הנפשית הועדפו בהכרעת הדין עדויות העדים מטעם הפסיכיאטר המחוזי ונדחו טענות הנאשם להיעדר כשירות – הן ברובד המהותי והן ברובד הדיוני. בין השאר נדחתה טענת הפסיכיאטר מטעם ההגנה שלפיה לקה הנאשם בפגיעה תפקודית חמורה, ונקבע כי הלכה למעשה ההיפך הוא הנכון. בכל השנים הרלוואנטיות לכתב האישום ואף לפני כן נהג הנאשם כגברא רבא: ניהל ביד רמה עסק מצליח שגלגל מיליוני ₪, פשוטו כמשמעו, העסיק עד 9 עובדים, שאותם הנחה בעבודתם ושלהם שילם משכורות לפי ראות עיניו, התייעץ ושכר שירותי אנשי מקצוע, קיבל או הפקיד את תקבולי העסק לחשבונות בנק שהיו בשליטתו הבלעדית, ואף הגיש תכנית רדיו על בסיס יומיומי (ר' בפסקה 198 ואילך להכרעת הדין).

9. בהקשר זה לא למותר להעיר כי הגם שהנאשם בחר להימנע מלהעיד בשלב שמיעת הראיות, בטיעונים לעונש הוא בחר לשאת לפניי דברים, ונשא דברים ממושכים (ר' בפרוטוקול, עמ' 469-465). במסגרת זו דיבר הנאשם באופן קוהרנטי וסדור, בין השאר תוך תיאור מפורט של הקשיים עמם הוא מתמודד במישורי חייו השונים. עוד יש להעיר, כי הגם שנמצאו אינדיקציות משמעותיות לחשד של התחזות מצד הנאשם, בהכרעת הדין הובהר כי חשד זה אינו טעון בחינה והכרעה במסגרתה.