גזר דין למורשע בהסדר טיעון בגין מעורבות בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין

מרשם האוכלוסין הינו מאגר מידע שהוקם ומתנהל על פי חוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה - 1965. מדובר במאגר מידע ממוחשב הכולל עשרות שדות נתונים אודות כלל אזרחי מדינת ישראל, לרבות קטינים ואזרחים שנפטרו במהלך השנים מעת שהוחל בעריכת המרשם.

נגזרות שונות של מרשם האוכלוסין מועברות ללקוחות חיצוניים שונים, רשאים על פי דין לקבלן לצורך מימוש ייעודם כשבין הלקוחות נמצא גם משרד הרווחה.

במועד כלשהו, בתחילת שנת 2006, הגיע לידיו של הנאשם תקליטור ששוכפל מנגזרת מרשם האוכלוסין שהיה בשימוש משרד הרווחה ועליו נתונים על אודות יותר מ- 9,200,000 אזרחי מדינת ישראל, לרבות מספרים אותם שמר על מחשב שבשימושו.

זמן מה לאחר שהנאשם קיבל לידיו את עותק הקובץ, מכר אותו לאחר תמורת סכום כספי הנע בין כמה מאות ש"ח ל- 2,000 ש"ח, סכום שאינו ידוע במדויק למאשימה.

בכל אלה הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון אליו הגיע עם המאשימה באמצעות בא כוחו, במסגרתו עתרו הצדדים במשותף להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 50,000 ש"ח שישולם ב- 10 תשלומים.

הממונה על עבודות שירות אשר בדק את נתוניו של הנאשם מצא כי כשיר ומתאים לריצוי המאסר במסגרת עבודות שירות.

בטיעוניו לעונש, בו עתר לכיבוד הסדר הטיעון, הפליג ב"כ המאשימה בתיאור החומרה של ההחזקה והפצה של נתוני מרשם האוכלוסין הכוללים, כאמור, נתונים על אודות כלל אזרחי המדינה, כשהוא ציין, בין היתר, גם את החשש שנתונים אלה יגיעו לידיים עויינות שיהיה בכך גם לסכן את בטחון המדינה ואת בטחון הציבור.

עם זאת, ביקש להדגיש את חלקו השולי של הנאשם בביצוע העבירה, אשר הוביל את המאשימה להסכים לענישה המקלה אשר, כאמור, הוצגה לפני ביהמ"ש.

על פי דבריו, חלקו של הנאשם בשרשרת העבירה, מתמצה בקבלת המידע על גבי תקליטור להבדיל מגניבת המידע, שגם הסכום שקיבל בעד העברת התקליטור היה נמוך, כשמוסכם על המאשימה ביסוד העבירה מניעה כלכלי בשונה ממניע בטחוני. על פי טענתו, אין בידי המאשימה ראיה המצביעה על כך שנאשם זה במובחן מהנאשמים האחרים, התכוון שהמידע ייחשף ברבים.

אל כל אלה הצטרפו גם נסיבותיו האישיות של הנאשם, עליהן הרחיב בא כוחו בטיעוניו.

מדובר בנאשם יליד 1980, נעדר הרשעות קודמות, נשוי, אב ל- 7 ילדים ואשתו מצויה בהריון, עובד לפרנסתו כמנכ"ל מרכז טיפוח יזמות ומלבד זאת, עסק ועוסק רבות במעשי התנדבות לטובת נוער בסיכון, קשישים ונזקקים אחרים.

גם הוגשו מכתבי תודה והמלצה של העמותות במסגרתן התנדב ומתנדב הנאשם.

כמו כן, הגיש ב"כ הנאשם שני מסמכים לגבי מצבם המשפחתי של הנאשם ובני ביתו מהאגף לשירותים חברתיים ומהמרכז לקידום למידה.

ב"כ הנאשם אף הוסיף בטיעוניו כי הנאשם לא הבין את החומרה שבמעשיו, כשלהבנתו, החקירה בתיק זה יצרה נורמה חדשה וברורה על האיסור והחומרה שבהחזקת והפצת הנתונים.

אני מתקשה לגבי טיעון זה. מדובר באדם מעורה בחיי היום יום והמדינה, על אף השתייכותו לזרם החרדי, הוא משולב בעבודה ובעשייה ומקובלת עלי עמדת המאשימה כי ראה בכך דרך להשיג רווח כלכלי.

עם זאת, יש כמובן לקחת בחשבון את הודאתו המיידית של הנאשם כבר בשלב החקירה, שיתוף הפעולה המלא שלו עם החוקרים ובהמשך, הודאתו בביהמ"ש בהזדמנות הראשונה, הבעת חרטה והחסכון בזמן השיפוטי.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי בהתחשב בחלקו בשרשרת הפצת הנתונים למרשם האוכלוסין, כאמור לעיל, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, אף שמדובר בענישה ברף הנמוך, אין מקום לסטות מההסדר שאינו חורג באופן משמעותי מענישה מקובלת בנסיבות אלה ואין בו כדי לפגוע באינטרס הציבורי.

לאור כל האמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל בן 5 חודשים, אותם ירצה הנאשם בעבודות שירות במסגרת בית חולים "תל השומר", בהיקף של 5 ימים בשבוע, 6 וחצי שעות עבודה יומיות.