גזר דין בתיק תיק צבאי 1735/12

א.      השתלשלות ההליך המשפטי

1.         הנאשם נעצר ביום 9/2/12, וביום 28/2/12 הוגש כנגדו כתב אישום, אשר ייחס לו שבעה פרטי אישום בגין עבירה כנגד קיום הסדר הציבורי, לפי סעיף 222 (א)-(ד) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע - 2009 (להלן - "הצו בדבר הוראות ביטחון" או "הצו").

2.          ביום 18/4/12, הוקרא כתב האישום לנאשם, הלה כפר בו ובכך החל משפטו.

3.         הנאשם יוצג בתחילת משפטו על ידי עו"ד פארס אבו חסן. בהמשך (9/5/12), ביקש הנאשם לשחרר את עו"ד אבו חסן מיצוגו, ולמנות תחתיו את עו"ד חאלד מחאג'נה.  בישיבת בית המשפט הבאה (16/5/12), הודיע הנאשם כי מי שתייצגו מעתה ואילך היא עו"ד מירב חורי, אשר נכחה בדיון.

4.         בישיבת בית המשפט מיום 28/5/12, ביקשה התביעה להגיש כתב אישום מתוקן, כאשר התיקון נגע להוספת עד תביעה, המכונה "מתן". ההגנה לא התנגדה, לפיכך נעתר בית המשפט לבקשה, וכתב האישום המתוקן התקבל.

5.       במועד זה, ציינה הסנגורית, עו"ד חורי, כי בפי ההגנה בקשה לקבלת חומר חקירה, אשר טרם הועבר להגנה - הסנגורית פירטה לפרוטוקול את המסמכים אשר לשיטתה טרם הועברו לידיה; בהמשך, טענה הסנגוריות טענות מקדמיות, משני סוגים: האחת, טענה כי פרטי האישום השני, השלישי, השישי והשביעי אינם מגלים עבירה. הטענה השנייה, עניינה הגנה מן הצדק, לגבי פרטי האישום הראשון, הרביעי והחמישי, שמהותה אכיפה בררנית. בבסיס הטענה עמדה ההגנה על כך כי הנאשם נעצר, נחקר והועמד לדין בשונה ממעורבים אחרים בפרשה - אשר פרטיהם עלו מתוך חומר הראיות, ולגביהם לא ננקטו כל צעדים.

6.       הטענה שעניינה קבלת חומר חקירה נזנחה בהמשך על ידי ההגנה, משהאחרונה קיבלה לידיה את המסמכים שהיו חסרים לה, מידי התביעה הצבאית.

7.       בנוגע לטענה שעניינה פרטי האישום אינם מגלים עבירה - התקבלה טענת ההגנה, רק בכל הנוגע לפרטי האישום השישי והשביעי, תוך שקבעתי כי על התביעה לתקן את פרטי האישום האמורים מ-"עבירה כנגד קיום הסדר הציבורי", ל-"קשירת קשר לעבירה כנגד קיום הסדר הציבורי" - מאחר וניסוח פרטי האישום המקורי לא גילה עבירה, גם אם היה הנאשם מודה במיוחס שם.

לגבי פרטי האישום השני והשלישי,  נדחתה טענת ההגנה לפיה פרטי האישום הללו אינם מגלים עבירה, לאחר שהתרשמתי כי יש בהם תיאור מספק, אשר אם הנאשם יודה  בו, ניתן יהיה להרשיעו בעבירה המיוחסת.

8.       בנוגע לטענת ההגנה מן הצדק, שמהותה אכיפה בררנית, מצאתי לדחותה, באותו שלב. זאת, מאחר שבשלב בו טרם נשמעו הראיות בתיק, לא היה בידי בית המשפט מסד ראייתי הולם לבחינת הטענה בצורה הראויה.

9.       בהמשך להחלטתי האמורה, הגישה התביעה הצבאית כתב אישום מתוקן ביום 26/7/12, כאשר מהות התיקון הייתה שינוי פרטי האישום השישי והשביעי, מעבירה כנגד קיום הסדר הציבורי, לעבירה של קשירת קשר לעבירה כנגד קיום הסדר הציבורי.

10.   המשפט התנהל בחלקו על ידי הסכמות דיוניות אשר התבטאו בהגשת חומר הראיות הנוגע לעדי תביעה מסויימים, ובחלקו על ידי חקירת עדים. כך, העידו בפני בית המשפט רס"ב האדי חלבי, גובה אמרת הנאשם (1/8/12), ו-ע"ת 6 עבדאללה דויכאת (9/8/12). 

11.   לאחר סיום פרשת התביעה (9/8/12), הגישה ההגנה בקשה שעניינה "אין להשיב לאשמה" (30/8/12), אשר התבססה על מספר אדנים: לגבי פרט האישום הראשון - לא הוכחה סכנה לביטחון האזור; לגבי פרטי האישום השני והשלישי - לא הוכח קיומו של יסוד נפשי אצל הנאשם; לגבי פרטי האישום הרביעי, החמישי, השישי והשביעי - חסרה תוספת ראייתית מספקת להודאת הנאשם במשטרה.

12.   לאחר שדנתי בבקשת ההגנה האמורה ובתגובת התביעה, החלטתי ביום 27/9/12 לדחות את בקשת ההגנה כי "אין להשיב לאשמה", מאחר שמצאתי כי די בחומר הראיות הלכאורי הקיים בפני בית המשפט אותו זמן, ואין מקום לפטור את הנאשם מלהתגונן מפני האישומים כנגדו.

13.    ביום 30/10/12 החלה להישמע פרשת ההגנה, בה העיד הנאשם. בישיבה זו, הגישה ההגנה, בהסכמת התביעה, חומר ראיות מטעם ההגנה, אשר סומן בהתאמה ס/1- ס/15.

14.   עדות הנאשם נמשכה אף בישיבת בית המשפט הבאה, ביום 1/11/12. במהלך הישיבה, ביקשו הצדדים לערוך הפסקה בדיון, ולאחר שבאו בדברים ביניהם, הצהירו בפני בית המשפט כי בהמשך למשא ומתן ביניהם, הגיעו לכדי הסכמה, לפיה יבקש הנאשם לחזור בו מכפירתו ויודה בכתב אישום מתוקן, בן שלושה פרטי אישום של עבירה כנגד קיום הסדר הציבורי.

15.    במסגרת הבקשה האמורה, ציינו הצדדים כי ההסדר האמור " כולל וכפוף להסכמה של התביעה להגשת חומר הראיות מטעם ההגנה, כחלק מהטיעונים לעונש, כמו גם הגשת שתי אמרות משטרתיות של עד התביעה 7, נאדר סאלח מתאריכים 16/4/12, 17/4/12", כאשר התביעה תגיש חוות דעת מטעם עד תביעה 12, המכונה "מתן", והצדדים יעידו עדים נוספים כחלק מראיותיהם לעונש (פרוטוקול מיום 1/11/12 עמ' 2 שור' 39 ואילך).

16.   לאחר שבית המשפט הבהיר לצדדים ולנאשם כי אינו כבול להסדר הטיעון, לרבות לעניין עונש מוסכם, אם יוצג כזה בעתיד, הוקרא כתב האישום המתוקן לנאשם, והלה השיב כי הוא מבין את כתב האישום המתוקן ומודה בו במסגרת הסדר הטיעון. בהתאם להודאתו, הורשע הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן - שלושה פרטי אישום שעניינם עבירה כנגד קיום הסדר הציבורי, לפי סעיף 222 לצו בדבר הוראות ביטחון.

ב.       ראיות הצדדים לעונש