גזר דין בתיק ת.פ. 4161/02

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות כדלקמן:

1. שימוש במסמך מזוייף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן-החוק);

2. ניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק בצירוף לסעיף 25 לחוק;

3. בידוי ראיות לפי סעיף 238 לחוק.  

מחמת הספק, הנאשם זוכה מהעבירה של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

בהכרעת הדין נקבע (תמצית העיקר) : במסגרת בוררות שבין חברת קרמיטל שבבעלותו, לבין חברת ט.ז., הגיש הנאשם תביעה שכנגד נגד ט.ז.. וצירף לתביעה את המסמך המזוייף ת/4 . הנאשם ידע (ולפחות חשד ונמנע מלברר והרי הוא כמי שידע) שהמסמך ת/4 מזוייף, וככזה, ובאמצעותו, ביצע הנאשם את שלוש העבירות דלעיל - הנאשם השתמש במסמך ת/4 בכך שצירף אותו לתביעה שהגיש לבורר; בצירוף המסמך המזוייף ת/4 לתביעה ובביסוס חלק מהתביעה שכנגד שהגיש על סמך המסמך ת/4 , ניסה הנאשם לקבל במירמה מט.ז. פיצוי כספי בסך של 9,225,000 ש"ח במסגרת ההליך השיפוטי שבפני הבורר. בכך הנאשם השתמש ביודעין בראיה בדוייה - במסמך המזוייף ת/4, וזאת בכוונה להטעות את הבורר בהליך השיפוטי שבפניו  (לנוחיות ההתייחסות, תצלום המסמך ת/4 צורף להכרעת הדין).

התביעה ביקשה שעל הנאשם יוטל מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים שירוצה ולו בעבודת שירות, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי (בעמ' 351 לפר'). הסניגור ביקש שמאסר בפועל אם יוטל, ירוצה בעבודת שירות וזאת לתקופה קצרה ככל האפשר, וביקש להתחשב בנאשם לענין גובה הקנס (בעמ' 354 לפר').

שקלתי לנאשם לקולא :

1. לנאשם, שהוא בן כ-57 שנה, אין עבר פלילי.

2. מחמת הספק הנאשם זוכה מהעבירה של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר.

3. חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות בדצמבר 2000 - כתב האישום הוגש בחודש יוני 2002. התיק התנהל כסידרו בכפוף לאילוצים שונים שלא נבעו מהתנהגות הנאשם דוקא.

4. מתוך עדות הנאשם בראיות לעונש: בעיות בריאות - הוא לוקה בליבו, אושפז מספר פעמים ומקבל תרופות ( נ/1 ). תעסוקתו הנוכחית - הוא מנהל חברה ליבוא שיש. מצבו הכלכלי - יש לו חובות בבנקים של כ-2 מיליון ש"ח. הוגשה נגדו תביעה על סך 300,000 ש"ח. השפעת עונש מאסר בפועל - אם יעדר למספר חודשים, העסק, שמצבו בינוני, והוא מקור פרנסת המשפחה, יתמוטט (בעמ' 346-348 לפר').

5. מתוך עדות בתו של הנאשם, ירין - הנאשם, אביה, חונך על ערכי הציונות, שירת כקצין בצה"ל, הקים את העסק במו ידיו, והוא אדם תמים וטוב (בעמ' 346 לפר').

6. מתוך טיעון הסניגור (בנוסף לאמור לעיל): הנאשם השקיע זמן ומשאבים בענין עיסקו. הוא איש משפחה, אב לילדים, קצין צה"ל, אקדמאי, שמילא תפקידים בסקטור הפרטי והציבורי, ובין השאר - עבד כ-4 שנים כמנהל אגף התקציבים באגרסקו, עבד 4 שנים בבנק הפועלים כמנהל מחלקה לאשראים דקומנטריים, והקים חברות (ראה בהכרעת הדין - בע' 326 לפר'). ריצוי עבודת שירות יפגע בפרנסתו (ראה טיעון הסניגור - בעמ' 351-355 לפר').

ואולם : דוקא השכלתו, עברו הנקי והתפקידים שמילא הנאשם, הם שמדגישים את חומרת התנהגותו, שהרי דוקא ממנו מצופה שלא לחטוא בהתנהגות חמורה כפי שעשה, כאמור בהכרעת הדין [השווה בסוגיה: ע"פ 395/75 צור , פ"ד ל (2) 589, 598 מול האות א'].

על אף השיקולים והמידע לקולא, הרי שלאור השיקולים והמידע לחומרא שלהלן אטיל על הנאשם גם עונש מאסר בפועל (שירוצה בעבודת שירות). אלה נימוקיי:  

שקלתי לנאשם לחומרא :

1. עצם העבירות שביצע וחומרת נסיבותיהן:בנוסף לעצם ביצוע 3 העבירות דלעיל, הרי שביצוען נעשה ע"י הנאשם בנסיבות לחומרא:

1.1 . כוונת הנאשם להטעות בורר בהליך שיפוטי: הנאשם השתמש ביודעין בראיה בדוייה בכוונה להטעות בורר בהליך השיפוטי שבפניו, בכך שצירף מסמך מזוייף, ביודעו (ולפחות חשד ונמנע מלברר והרי הוא כמי שידע) שהמסמך מזוייף, לתביעה שכנגד שהגיש לבורר.