גזר דין בתיק ת.פ. 40094/06

ב- 21.1.01 נגנב אקדח ברטה חצי אוטומטי בקוטר 0.22 מבעליו.  הנאשם מצא נשק זה, והחל מאוקטובר 2005 ועד 22.3.06 החזיק הנאשם את הנשק ללא רשות, וביום 22.3.06 שעה 15.00 החזיקו על גופו יחד עם מחסנית עם 5 כדורים.

בגין זאת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירת החזקת נשק לפי סעיף 144 א' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לנאשם הרשעות קודמות מרובות החל משנת 84 והורשע בעבירות של גניבה, שבל"ר, בריחה ממשמר חוקי, ובשנת 89 נידון ל- 30 חודשי מאסר בגין גניבת כרטיסי חיוב ותקיפת שוטרים, ובשנת 90 הוקל עונש המאסר בפועל- 24 חודשים, כמו כן הורשע ב- 92 בעבירות הונאה בכרטיסי חיוב, ונידון למאסר בן 22 חודשים, עוד הורשע בתקיפת שוטר בשנת 92 ונידון למאסר, וב- 94 נידון בגין עבירת איומים.

בשנת 93 הנאשם התחתן והחל לעבוד במפעל תריסים וניהל אורח חיים תקין.

לרוע המזל בשנת 94 בעוד אשתו מצויה בהריון, עבר הנאשם ארוע מוחי ואושפז בבי"ח למשך שנה. כתוצאה מהארוע נגרם לו שיתוק חלקי וכושר הדיבור אבד ורק לאחר מכן החל להשתקם.

בתקופה זו הוא נזקק לטיפולים רפואיים קשים וממושכים, ובהיות בנו התינוק בן שנתיים, נטשה אשת הנאשם אותו ואת תינוקו והשאירה אותו לטפל לבד בילד, למרות מצבו הרפואי.

גם בשנת 98  הוסיף הנאשם לעבור עבירות פליליות, אולם לא מסוג העבירות שקדמו לשנת 94, הוא נידון למאסר בן 6 חודשים בעבודות שרות בגין תקיפת שוטרים, ובשנת 2001 נידון לששה חודשי מאסר בעבודות שרות בגין עבירת סמים.

כמו כן נשפט בשנת 2002 בגין תקיפת עובד ציבור ונידון לקנס ומאסר ע"ת, וכן נידון בשנת 2004 בגין תקיפה חבלנית ל- 10 חודשי מאסר ע"ת.

לכאורה נסיבות העבירה של החזקת נשק למשך 6 חודשים מצדיקות הטלת עונש מאסר ממשי לנאשם, בעיקר לאור עברו הפלילי שכן בדר"כ נשק מוחזק ע"י אדם לצרכים בלתי חוקיים, וכאשר לחובתו עבירות פליליות לרבות עבירות אלימות, יש חומרה בהחזקת נשק שהיתה מצדיקה הטלת מאסר ממשי.

נסיבות הנאשם קשות, שכן חרף מצבו הרפואי הקשה כאשר ידו האחת אינה מתפקדת כלל הוא מטפל לבדו בבנו, והיחסים בין האב לבן ראויים לציון כפי שנשמע בעדויות לפני ביהמ"ש.

מעסיקיו של הנאשם תיארו את אופן עבודתו האחראי, ושרותי הרווחה במקום בו הוא מתגורר ציינו את הקשר ההדוק שלו עימם, כאשר הוא מתפקד היטב כאב ומסור ביותר לבנו.

יצויין כי בנשק שנמצא בידי הנאשם לא בוצעה כל עבירה, והוא הוחזק על ידו אך ורק במקום העבודה בו שימש כשומר.  במקום זה לא היה בידי הנאשם נשק, והאקדח שימש אותו רק כדי לסייע בעבודות השמירה ולא הוצא ממקום העבודה.

בדר"כ עונש של החזקת נשק גורר בעקבותיו עונש מאסר בפועל אולם נראה כי נסיבות אישיות מיוחדות מאפשרות לסטות מההלכה הרווחת.

כאמור בנשק לא בוצעה כל עבירה, הנאשם מצא אותו והחזיקו רק לצורך עבודתו בלא שנשא אותו עימו למקומות אחרים, והשאלה היא האם שליחת הנאשם למאסר תשרת מטרה כלשהי.

בדר"כ מטרת הענישה היא להרתיע מפני ביצוע עבירות קודמות, אולם נסיבות הנאשם כה יוצאות דופן,  עד שגזה"ד לא יוכל לשמש תקדים לכל מקרה אחר.

ברור שאילו בוצעה באקדח עבירה כלשהי, היה האנטרס הציבורי גובר על הצורך להתחשב בנסיבותיו של הנאשם, אולם התרשמתי כי הנאשם שיקם את חייו ומסירותו לבנו מובילה אותו להתנתק מהעולם העברייני שבו היה שרוי שנים רבות.

הנאשם הוא היחיד שמטפל בבנו, ושרות המבחן שבדק את ענין הנאשם, התרשם ממצבו הבריאותי הקשה, העובדה שהוא משמש הורה יחיד לבנו בן ה- 11 כאשר האם רואה את הילד לעיתים רחוקות בלבד, על כן סבור השרות כי ענישת הנאשם ע"י מאסר בפועל עלולה להביא לנסיגה במצבו האישי, המשפחתי ובמצב הילד.

לפיכך המליץ השרות על ענישה שלא תכלול מאסר בפועל וכן המליץ על הטלת צו מבחן למשך שנה זאת כדי להוות גורם סמכותי תומך ומכוון לנאשם.

בתסקיר משלים, חזר השרות על הערכתו כי ענישה בדרך של מאסר בפועל תביא לנסיגה במצב הנאשם, וחזר על המלצתו להטיל עונש שאינו מאסר בפועל  והטלת צו מבחן למשך שנה.