גזר דין בתיק פ 982/05

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון (ללא הסדר לעניין העונש), בביצוע עבירה של ניסיון לסחר בסם מסוכן, כפי שמיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

2.         עובדות המקרה, בתמצית, הנן אלו:

ביום 2.7.05 התקשר סוכן משטרתי לנאשם, ושאלו אם יוכל "לסדר לו כדורי אקסטזי". הנאשם השיב לו כי יהיה עמו בקשר, וביום המחרת התקשר לסוכן האמור וסיכם עמו על מקום אליו יגיע, ושם יחכה לו אדם עם הסמים.

ביום 5.7.05 בסמוך לשעה 18:00, פגש הנאשם בשותפו, ולדימיר בוסלייב, והובילו למקום מסתור, בו טמן הנאשם שקית ובה כ-1,200 כדורי אקסטזי. לאחר מכן, נטל ולדימיר את השקית, ובהתאם להנחיות הנאשם, פגש ולדימיר את הסוכן ונסע אחריו עד למקום האירוע, בו היו שוטרים סמויים, להם מסר ולדימיר את השקית, תוך שהוא מבקש מהם כסף בעבורה.   

3.         על פי המסוכם, הוזמן לנאשם תסקיר מבחן, ולפי הוראת בית משפט זה, הלה אף נבדק על ידי הפסיכיאטר המחוזי. 

            חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי מיום 2.10.05:

            הפסיכיאטר ציין, כי אין עדות שבעבר הנאשם סבל ממחלה נפשית כלשהי. לדידו, סביר להניח שבזמן ביצוע המעשים המיוחסים לו היה הנאשם במצב נפשי דומה למצבו היום, ולכן היה מסוגל להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור, ופעל מתוך רצונו החופשי. הוא קבע, כי הנאשם אחראי למעשיו וכעת מסוגל לעמוד לדין, ואין הוא זקוק לטיפול פסיכיאטרי בעל כורחו.

            תסקיר שירות המבחן מיום 23.1.06:

הנאשם בן 35, נשוי ואב לשתי בנות. בנוסף, הוא מגדל גם את בן אשתו מנישואים קודמים. עוד מילדות הוא ניהל אורח חיים בעייתי, והתרועע עם חברה שולית. הנאשם מכור לסמים מסוג קנביס וחשיש מאז גיל הבגרות המוקדמת, אך הרופא המטפל דיווח כי הנאשם כיום נקי מסמים. הנאשם לא גויס לצבא בגין השימוש בסמים.

הנאשם מוכר לשירות המבחן משנת 99', מעבירת סמים. אז, המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם למבחן, לאחר שהשתלב בטיפול גמילה. ואולם, בית המשפט גזר עליו מאסר (בעבודות שירות) וקנס כספי. לאחר מכן, חלה התדרדרות במצבו של הנאשם והוא חזר לצרוך סמים, כך שהוא הופנה בשנית לשירות המבחן בשנת 2003, ושוב בעבירות סמים ומעשה פזיזות באש. לאחר תהליך אבחון ממושך ולאחר שהתנקה מסמים, חזר שוב לתהליך טיפולי ואף השתלב במישור התעסוקתי בעבודה למפעל טקסטיל, ושוב המליץ שירות המבחן להעמידו במבחן. בית המשפט המחוזי קיבל את ההמלצה. בתחילה, שיתף הנאשם פעולה עם השירות, המשיך בטיפול ושמר על ניקיונו מסמים, אך בהמשך חלה נסיגה והוא חזר לשימוש בסם וניתק קשר עם שירות המבחן.

שירות המבחן פגש את הנאשם שוב במסגרת תיק זה. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם חלש, המתקשה לקחת אחריות על מצבו ולהירתם לקשר טיפולי לאורך זמן. ניכר בו כי היה שרוי בסערת רגשות, כשפרץ בבכי במהלך השיחה עמם. הוא הודה בעבירת ניסיון לסחר בסם וטען כי נגרר על ידי אחרים לביצועה, כשלמרכיב הכספי היתה משמעות רבה עבורו. הרושם הנו כבעבר, כי ביצוע העבירות מצביע על חולשת כוחותיו וקושי לראות את החומרה שבמעשיו, השלכותיהם והמחיר אותו הוא עתיד לשלם כל פעם. הנאשם הביע שביעות רצון מן העובדה שהנו מצוי במרכז בריאות הנפש, ודיווח על הטבה משמעותית במצבו הרגשי. גם משיחה עם הנאשם והפסיכיאטר המטפל עלה, כי במסגרות סגורות טיפוליות קיימת הטבה במצבו.       

לסיכום, ציין שירות המבחן, כי אין הוא בא בהמלצה להעמידו במבחן, וזאת, מאחר שהנאשם מתקשה לשמור במסגרות טיפוליות פתוחות על ניקיונו מסמים ולהתמיד כנדרש בתהליך הטיפולי.

טיעוני הצדדים לעונש

4.         עמדת המאשימה לעניין העונש:

            באת כוח המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לכמה שנים, להפעיל במצטבר חודשי מאסר על תנאי העומדים נגדו, וכן להשית עליו קנס כספי ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך מספר שנים. היא ביקשה לחלט את מכשיר המירס שהיה ברשותו בעת ביצוע העבירה, וכי הכסף שנתפס עליו, בסך 2,400 ש"ח, ישמש לצורך תשלום הקנס, וכן להשמיד את הסם אשר נתפס. לבדריה, מדובר בניסיון לסחר כמות עצומה של סם, 1,200 כדורי אקסטזי, וכי להמחשת הסיכון די להסתכל על הנאשם עצמו שנראה רע. הנאשם מסוכן ומסכן, קורבן ומקרבן. היא הוסיפה, כי הפצת סמים היא סכנה גדולה, כל שכן אקסטזי, המכוון ליעד של אנשים צעירים. בעבירות סמים לא ניתן, לדידה, להתרכז בנאשם בלבד ולנהוג במידת הרחמים.

            לא זו אף זו. לנאשם דידן היו שתי הזדמנויות שלא ניצלן. כמות הסמים בהם ניסה לסחור אינם מהווים "מעידה", והם ממקמים אותו גבוה מאד בשרשרת ההפצה.   

            באשר לשותפו של הנאשם - הלה הועמד לדין בנפרד, ודינו נגזר ל-18 חודשי מאסר בפועל, 7 חודשי מאסר על תנאי ושבעת חודשי פסילת רישיון נהיגה. ההבדל בין הנאשם והשותף, לדידה, הוא בכך שאין לשותף עבר פלילי וממילא גם לא מאסר על תנאי בר הפעלה. הבחנה נוספת הנה שנקבע כי השותף עצם את עיניו מלדעת שמדובר בסם. 

5.         טיעוני בא כוח הנאשם לעונש:

לטענתו, הנאשם לא היה יעד מקורי של המשטרה והוא לא הופיע כלל ברשימת היעדים של אותו סוכן שהופעל. ואולם, בגין כך שהמשטרה הציבה כתנאי לשחרורו של הסוכן מתן עדות נגד יעד מסוים, והעסקה בקשר לאותו יעד לא יצאה אל הפועל, פנה הסוכן לנאשם. מכך הוא מבקש ללמוד, שהנאשם איננו מוכר למשטרה כמי שעיסוקו בסחר, אלא כמי שנקלע באופן לא מתוכנן לפניות הסוכן. הסנגור הוסיף וטען, שהסוכן הוא זה שסידר לנאשם את הקונה, שאף הוא היה סוכן משטרתי, כך שתפקיד הנאשם בהיררכיה של הפעילות שקדמה למעשה בו הורשע, איננו במקום גבוה.

כן טען הסנגור, כי אין לראות בשותפו של הנאשם כמי שעצם עיניו לעובדה כי מדובר היה בסם. לדידו, בינו לבין השותף יש דמיון רב: שניהם בני אותו הגיל, בעלי משפחה, נטלו חלק ניכר בעסקה נשוא ההרשעה, ולולא החלק של כל אחד מהם, לא היה הדבר מגיע לכדי הרשעה בפלילים. על השותף הוטלו, כאמור, 18 חודשי מאסר, ולאור האמור, כמו גם עקרון אחדות הענישה, יש להטיל את אותו העונש גם על הנאשם.