גזר דין בתיק פ 9041/04

(תשומת לב שבתיק זה הוטל צו איסור פרסום על שמה של המתלוננת או כל פרט שיש בו כדי לזהותה. בכפוף לסייגים הנ"ל, הפרשה כשלעצמה אינה אסורה בפרסום.)

1.         הנאשם הורשע על פי הכרעת הדין בביצוע  מעשים מגונים בקטינה מתחת לגיל 14, מעשי בעילה אסורה בהסכמה של קטינה שמלאו לה 14 וטרם מלאו לה 16 וכן מעשי סדום בקטינה שמלאו לה 14 אך טרם מלאו לה 16 וזאת, בניגוד לסעיפים 348(א) יחד עם 345(א)(3), סעיף 346(א)(1) וסעיף 347(א)(1) לחוק העונשין בהתאמה.

מדובר במעשים שבוצעו על ידי הנאשם כלפי המתלוננת, בהזדמנויות רבות ושונות, במהלך השנים 1999-1997 מאז היות המתלוננת כבת 13. 

הנאשם, המבוגר מהמתלוננת ב-33 שנים, היה בן בית במשפחתה וחבר קרוב לאמה במשך למעלה מ-20 שנה. הנאשם, כמי שנתפס במשפחת המתלוננת כאדם בעל השפעה, מעורה בכל הקורה במשפחה, מי שבעצתו שומעים ואליו פונים בעת צרה, היה בעיניה של המתלוננת, עוד משחר ילדותה, דמות נערצת, בעלת עוצמה וכריזמה. המתלוננת ראתה בנאשם מעין דוד אהוב, היא הייתה גאה בקשר המיוחד של משפחתה עמו ואפילו נהגה להציג עצמה במקומות מסוימים כבתו. 

מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת שתחילתה בידידות קרובה, בתחושה מצד המתלוננת שהיא יכולה לפנות אל הנאשם בכל דבר ועניין, לרבות במחלוקות שהיו לה עם הוריה, הפכה לאיטה לקשר אינטימי מיני, תוך התאהבות טוטאלית של המתלוננת בנאשם.

2.         טרם גזירת הדין התקבל אודות הנאשם תסקיר שירות מבחן וכן התקבל תסקיר קורבן אודות המתלוננת.

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי מדובר באדם אקטיבי, דומיננטי וסמכותי שניהל אורח חיים נורמטיבי לאורך כל חייו וזכה להישגים מקצועיים.  הנאשם תיאר מערכת יחסים משפחתית תומכת עם בני משפחתו המורחבת וכן עם אשתו וילדיו. 

הגם שהנאשם הודה במעשים המיוחסים לו בפני קצין המבחן, עדין התמיד בטענה שליוותה את קו ההגנה שלו לאורך כל ההליך הפלילי, כי המעשים קרו בעת שהמתלוננת הייתה כבת 17.

בשיחותיו עם קצין המבחן התקשה הנאשם להתייחס לסיבות למעשיו, הציג את המתלוננת כדמות מניפולטיבית ונטה להשליך עליה את האחריות לקשר ביניהם. קצין המבחן התרשם מפערים ניכרים בין כוחותיו ויכולותיו של הנאשם כאדם פעלתן ודומיננטי, לבין האופן שהוא הוא הציג את עצמו כפסיבי ונגרר בדינמיקה שבינו לבין המתלוננת. לדברי קצין המבחן, יתכן שהנאשם משתמש בדרך זו כדי להפחית מאחריותו ואולי כדי להתמודד עם תחושות הכישלון, האכזבה והרס מעמדו.

קצין המבחן העריך, כי הנאשם יוכל להפיק תועלת מקשר טיפולי עם שירות המבחן, שיוכל לסייע לו לבדוק את תדמיתו העצמית והמינית ולבחון חלקים בעייתיים באישיותו, והמליץ על שילובו בקבוצה טיפולית.

בעניינה של המתלוננת הוגש תסקיר קורבן מפורט, רציני ומקיף, שבו פורטו נסיבותיה האישיות, הדינמיקה שאפפה את האירועים נשוא כתב האישום והשלכותיהם על המתלוננת.

מתוך התסקיר מתקבלת תמונה קשה מאד בהתייחס להשפעה ההרסנית שהייתה למערכת היחסים המעוותת עם הנאשם על כל מישורי חייה של המתלוננת. אליבא התסקיר, אובחנה אצל המתלוננת תמונה מובהקת של נזקים האופייניים לשורדת פגיעות מיניות, כאשר קשת הסימפטומים היא רחבה וכוללת קשיים והפרעות בכל הרמות התפקודיות, הנפשיות, הרגשיות והקוגניטיביות, כמו גם ביחסים הבין אישיים.

לא זו אף זו, מאחר שהנאשם היווה דמות הורית עבור המתלוננת, אדם בוגר שאותו העריצה ועליו סמכה, הפגיעה בה אופיינית לפגיעה מינית בילדים בנסיבות של "גילוי עריות".

המתלוננת מטופלת כיום על ידי פסיכולוג שהביע הערכתו, כי מדובר בפגיעות אשר חלקן ימשיכו לתת את אותותיהם לאורך שנים ויהיה קושי רב להביא לידי שינוי והטבה.

על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט של המתלוננת לא אפרט מתוך התסקיר מעבר לנדרש, ועם זאת ראוי לצטט מדברי עורכת התסקיר, גב' ליאור גול, מפקחת מחוזית לנפגעי עבירות מין כדלקמן:

"אנו פגשנו בבחורה צעירה, אינטיליגנטית, נעימה ורהוטה ללא שמחת חיים. ניתן להעריך, כי אילמלא הפגיעות שעברה והקשר ההרסני בו הייתה מעורבת, יכולה הייתה ט' להגיע להישגים טובים בכל תחומי חייה".

כיום, אליבא עורכת התסקיר, לא רק שהמתלוננת נדרשת להתמודד עם משימות כמו השלמת בגרויות, עקב שנים שבהם הזניחה את לימודיה בעטיים של  קשריה עם הנאשם, לא רק שמערכת היחסים עם הוריה נפגמה ונותרו משקעים קשים עבורה, לא רק שחשיפת הפרשה, הפרסום שנילווה אליה והעדות בבית המשפט היקשו עליה מאוד, הרי שהיא תצטרך עוד לעבור טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי שצפוי להימשך לטווח ארוך ועלויותיו גבוהות ביותר.

3.         ב"כ התביעה עתרה בטיעוניה לעונש להתייחס בחומרה רבה אל מעשי הנאשם ולהעמיד בראש סולם השיקולים את האינטרס הציבורי הקורא לענישה כואבת ומרתיעה. 

ב"כ התביעה הדגישה, כי במעשי הנאשם היו כרוכים הן הפרת אמון בוטה כלפי המתלוננת, שסמכה עליו וראתה בו דמות אב, והן ניצול ציני ומניפולטיבי של האמון שנתנו בו הוריה, תוך שהוא מציג עצמו כמעין "מתווך" בין האם לבתה המתבגרת ומקבל בדרך זו לגיטימציה מצד ההורים להיפגש עם המתלוננת ולהיות עמה בקשר.