גזר דין בתיק פ 8355/05

1.         הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן שהוגש וזאת במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לאחר שכתב האישום תוקן (בהסכמה) ונמחקו ממנו עבירות נוספות שיוחסו לנאשם. כמו כן הוסכם כי יוגש תסקיר של שירות המבחן בעניינו של הנאשם, אך הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש.

2.         על פי האמור בכתב האישום הנאשם ואחר המכונה "טימור" (קטין יליד 1988) שוטטו, ביום 19.11.05, בפארק ציבורי בשכונה ה' בבאר שבע והבחינו בא.נ. - המתלונן מס' 1. השניים ניגשו אליו ושאלו אם יש לו סיגריה והמתלונן השיב בשלילה. לאחר מכן שאלו אותו אם יש לו כסף קטן ושוב ענה בשלילה. לאחר מכן הבחין הנאשם בקעקוע על ידו של המתלונן ואמר לו כי הקעקוע לא מתאים לו וטימור כיבה סיגריה דלוקה על ידו של המתלונן במקום בו מצוי הקעקוע. ואז הבחין הנאשם בצמיד שהיה על ידו של המתלונן מס' 1, אחז בצמיד ובידו וטימור לחץ על כתפו של המתלונן מס' 1 לשם מניעת התנגדותו של המתלונן מס' 1, בזמן שהנאשם תולש את הצמיד מידו של הנאשם. המתלונן שביקש שישיבו לו את הצמיד אויים על ידי טימור אשר אמר לו שאם לא יחדל מדרישתו השניים יקברו אותו עם אקדח ליד העץ.

            לדרישת השניים הובילם המתלונן מס' 1 לעבר חבריו, עמם שהה בפארק. לאחר דין ודברים היכה טימור את א.ס. - מתלונן מס' 2, עד שאפו דימם. מתלונן מס' 1 ביקש מהנאשם כי יגרום לטימור לחדול ממעשיו, אך זה דרש, כי המתלונן מס' 1 יקנה בעבורו וודקה. סמוך לאחר מכן תקף הנאשם את המתלונן מס' 2 וסטר לו תוך שטימור מצטרף אליו והשניים, יחדיו, היכו את מתלונן מס' 2 ודרשו, כי ישלם "קנס" על התחצפותו היות והציגו עצמם כאחראים על הפארק. משסרב המתלונן מס' 2 לרכוש לשניים וודקה, היכו אותו מספר רב של פעמים עד שהסכים לדרישתם. משרכש המתלונן מס' 2 לנאשם וחברו את המשקה סרב לשוב עמם לפארק ושוב תקפו אותו השניים ודחפו אותו עד שהגיעו בחזרה לפארק.

            משסיימו השניים את לשתות את הוודקה דרשו מהמתלונן מס' 2 לשלם להם 1,000 ש"ח "קנס" ומשסרב דרשו כי ירוקן את כיסיו וגם לכך סרב. בשל כך תקף הנאשם את המתלונן מס' 2 בכך שבעט בביטנו. טימור הצטרף לנאשם והשניים הוציאו מכיסיו טלפון נייד, תעודת זהות וויזה וכן תלשו צמיד מידו.

            השניים דרשו ממתלונן מס' 2, בשנית, לערוך עבורם קניות (וודקה, סיגריות ומיץ) וטימור מסר למוכר את כרטיס הויזה ותעודת הזהות של המתלונן מס' 2. בזמן שמתלונן מס' 2 חתם על שובר התשלום כתב למוכר להזמין משטרה ואכן המוכר עשה כן ובנוסף לא התיר למתלונן מס' 2 לבצע את הרכישה. ביציאה מהקיוסק בזמן שטימור ניסה לכפות על מתלונן מס' 1 לחזור עמם לפארק הגיעו שוטרים ועצרו את הנאשם וטימור.

            כתוצאה ממעשיהם של השניים נגרמו למתלונן מס' 1 חבלות וכוויה על כף ידו ולמתלונן מס' 2 שטפי דם רבים בפניו, דימום מאפו, חתכים ושריטות בפניו.

3.         במהלך הדיונים בעניינו של הנאשם הוא שהה, על פי החלטת השופט שדן בבקשת המעצר עד לסיום ההליכים, במוסד לגמילה מסמים "רמות יהודה".

4.         אני חוזר בזה על האמור בסעיפים 4 עד 9 להחלטתי מיום 4.2.07 כדלקמן (מספרי הסעיפים שונו בהתאם):

א.         ב-11.5.06 נעשה הסדר טיעון בין הנאשם המיוצג על ידי עו"ד ז'אנה זייצב, לבין המאשימה לפיו הודה הנאשם בעובדות שבכתב האישום המתוקן. העובדות שבכתב האישום המתוקן זהות לעובדות שבכתב האישום המקורי, אלא שמכתב האישום המתוקן הושמטו עבירות הסחיטה והתקיפה ונשארו לפליטה שתי עברות השוד בנסיבות מחמירות - הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע על סמך הודאתו, לא נעשה כל הסדר טיעון לעניין העונש.

ב.         הנאשם המשיך לשהות בקהילה הטיפולית רמות יהודה עד שב-9.11.06 הודיעה הקהילה לקצין המבחן שהנאשם הושעה מהקהילה וההסבר לכך הינו -

"איוואן נמצא בקהילה החל מתאריך 9.4.06 ונמצא היום בשלב ב' בטיפול.

איוואן נחשב למטופל חיובי בקהילה, מתנהג כמצופה ועובר שינויים משמעותיים לכיוון החיובי. יחד עם זאת בעקבות בעיות רפואיות מהן סובל לאחרונה, הוחלט בהמלצת רופא הקהילה, כי איוואן ישהה מחוץ לקהילה בבית אחותו בבאר-שבע שם יוכל לנוח ולקבל את הטיפול הרפואי והבדיקות הרפואיות להן הוא זקוק. חשוב לציין כי ההשעייה הינה תוצאה טיפולית של הקהילה ולא סילוק.

בעת ההשעייה על איוואן לעמוד בכללי הקהילה המפורטים במכתב הרצ"ב אותו איוואן קיבל.

בעת ההשעיה איוואן ישהה רוב זמנו בבית אחותו והוא מודע לכך כי עדיין כפוף לחוקי הקהילה וכי עדיין נמצא בתנאי חלופת מאסר.

אנו מקווים כי איוואן יחלים ויחזור להמשיך את התהליך הטיפולי אותו החל לפני 7 חודשים במסגרת הקהילה".

ג.          מהרשומה הרפואית נ/7 שנכתבה ב-28.10.06 עולה כי הנאשם סבל מכאבי בטן והוא שוחרר מבית החולים עם חשש לאולקוס והופנה לגסטרואנטרולוג.   

ב"כ הנאשם לא הודיעה לי מה מצבו של הנאשם, בסוף ינואר 2007 ואם הוא ביקר אצל רופא גסטרואנטרולוג ואם כן מה היתה הדיאגנוזה שלו.

ד.         משהושעה הנאשם, מסיבות רפואיות, לאחר שתפקד היטב בקהילה הטיפולית הוא הועבר לבית אחותו למעין מעצר בית וולונטרי (לדברי באת כוחו). הפרקליטות לא ביקשה מכב' השופטת אבידע שדנה בהליכי המעצר לקבוע תנאי שחרור אחרים וגם לא בקשה לעוצרו עד לסיום ההליכים.

ה.         על פי תסקיר שירות המבחן (נ/4) מ-9.11.06 על הנאשם לשהות בבית אחותו העובדת בין השעות 06:00 ועד 14:00. וברור אין כל סידור מי יפקח על הנאשם בשעות שאחותו עובדת.