גזר דין בתיק פ 8311/05

(בעניין נאשם 1)

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו החלקית בעובדות כתב האישום בעבירה של סיוע לשוד, לפי סעיף 402 (ב)+ סעיף 31 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2. הנאשם הודה בחלק מעובדות כתב האישום והמאשימה הסתפקה בהודאה חלקית זו, כמפורט להלן. העובדות בהן הודה הנאשם מלמדות, כי ביום 5.10.05, הסתובב הוא באחד מרחובות העיר אשקלון, יחד עם הנאשמים האחרים. לאחר שהבחינו  במתלוננת שהלכה לפניהם ברחוב, נחפזו לעברה  כאשר הנאשם 2 חטף מידי המתלוננת את מכשיר הטלפון הנייד שהחזיקה וקרע בכוח מעל כתפה את התיק, בו אחזה, בעוד הנאשמים 1 ו-3 עומדים לצד המתלוננת. המתלוננת התנגדה למעשיו של הנאשם 2 והחזיקה את התיק עד שנפלה ארצה. הנאשם 2, המשיך ומשך את התיק בכוח וגרר את המתלוננת על הקרקע מספר מטרים, עד שהמתלוננת בשל חששה מהנאשמים, שיחררה את התיק. הנאשמים נמלטו מהמקום כשברשותם השלל. סמוך לאחר מכן, ניגשו הנאשמים לאדם אחר ומכרו לו את הטלפון הנייד תמורת סך של 510 ש"ח וחילקו את התמורה ביניהם. בתיקה של המתלוננת היו פנקס שיקים, שטרות של דולר, מטבעות בסך 30 ש"ח, מסמכים נוספים ומפתחות.

3. לבקשת הנאשם צורפו שלושה תיקים פליליים נוספים, אשר הוגשו כנגד הנאשם ובהם הודה והורשע הנאשם כמפורט להלן:

א.   ת.פ. 1002/05 של בית משפט שלום אשקלון. במסגרת תיק זה, הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של פריצה לרכב וכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין, בעבירה של גניבה מרכב  לפי סעיף 413 ד'(א) לחוק העונשין ובעבירה של החזקת מכשירי פריצה, לפי סעיף 413ז' לחוק העונשין. העבירות הנ"ל בוצעו ביום 21.5.05.

ב.      ת.פ. 1016/06 של בית משפט שלום אשקלון. במסגרת תיק זה, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין, בעבירה של גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד'(א) לחוק העונשין ובעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287א' לחוק העונשין. העובדות בכתב אישום זה מלמדות כי ביום 29.4.06, שעה שהנאשם היה אמור להימצא במעצר בית בתנאים מגבילים, לאחר שהוכרע דינו והורשע בתיק העיקרי דנן ובעודו ממתין לטיעונים לעונש, ביצע את העבירות של פריצה לכלי רכב וגנב מתוכו תיק אשר הכיל חפצים אישיים של המתלונן, לרבות כרטיסי אשראי, מפתחות כלי רכב, מסמכים וכסף במזומן בסך 2,000 ש"ח.

ג.        ת.פ. 1218/06 של בית משפט שלום אשקלון. במסגרת תיק זה, הורשע הנאשם לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין ובעבירה של תיווך לסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק זה, ביצע הנאשם את העבירות ביום 1.5.06, קרי יומיים בלבד לאחר ביצוע העבירות נשוא כתב האישום בת.פ. 1016/06, ובשעה שהיה אמור להימצא בתנאי מעצר בית  בתנאים מגבילים, לאחר, כאמור, שהורשע בעבירות המיוחסות לו בתיק זה ובעודו ממתין לטיעונים לעונש.

לסיכום, במסגרת, התיק הנוכחי, ושלושת התיקים שצורפו, הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

סיוע לשוד בנסיבות מחמירות  - עבירה לפי סעיף 402(ב) + 31 לחוק העונשין.

שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה - לפי סעיף 413ו' לחוק העונשין.

שתי עבירות של גניבה מרכב - לפי סעיף 413 ד' (א) לחוק העונשין.

שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית - לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

החזקת מכשירי פריצה - עבירה לפי סעיף 413ז' לחוק העונשין.

תיווך לסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13+19 א' לפקודת הסמים המסוכנים.

4. התובעת, בטיעוניה לעונש, ביקשה לעמוד על חומרת מעשיו של הנאשם, הן בתיק הנוכחי והן בתיקים האחרים, אשר צורפו לבקשת הנאשם.  אשר לתיק זה, עמדה התובעת על הנסיבות בהן שדד הנאשם 2 את מכשיר הטלפון הנייד מידה של המתלוננת וקרע בכוח מעל כתפה את תיקה, כאשר בו בזמן, עמד הנאשם לצידה של המתלוננת, כשומר סף, המאבטח את תוצאות השוד שביצע הנאשם 2 כלפי המתלוננת והכל באופן מאיים, המבטיח את נחיתותה של המתלוננת ומדגיש את כוחניות המעשה. התובעת עמדה על העובדה, כי הנאשמים, והנאשם בתוכו, בחרו להם טרף קל לביצוע המעשה והיא אישה צעירה, אשר צעדה לבדה בשעת ערב, כשהם פועלים יחדיו והכל כדי לקדם את מטרתם, והיא בצע כסף.  התובעת בטיעוניה, עמדה על הנזק הפיזי אשר נגרם למתלוננת, כעולה מהתיעוד הרפואי ומתצלום פציעותיה וכן עמדה על הנזק הנפשי אשר לא ניתן לאמוד אותו ולתאר אותו במילים. התובעת עמדה על הטראומה הקשה אשר תלווה את המתלוננת כל ימי חייה, לנוכח המעשה האלים אותו ביצעו הנאשמים כלפיה וביקשה בסופו של יום, להחמיר עם הנאשם ולגמול לו באופן הראוי.

אשר לחומרת המעשים בתיקים הנוספים אותם צירף הנאשם, הדגישה התובעת את עזות המצח של הנאשם, אשר בעודו משוחרר בתנאים מגבילים, שחרור המבוסס על אמון שרוכש בית המשפט לנאשם, שם הנאשם לבוז החלטה זו, ונמצא לא רק מפר את החלטות בית המשפט, כי אם גם מבצע עבירות רכוש, הפוגעות ברכושו של ציבור תמים וגורם לנזקי רכוש ולעוגמת נפש מרובה.

האישומים מלמדים, על דפוס התנהגות עברייני, המלווה בתעוזה ובחוסר מורא כשהוא פורץ לכלי רכב וגונב מתוכם רכוש וכסף ככל שהדבר עולה בידו.

התובעת טענה, כי תופעה זו של פריצה לכלי רכב, ופגיעה ברכוש הזולת, ראויה לענישה מחמירה ולו כדי לקדם את מטרת מיגור התופעה ולמצער צמצומה.

אשר לאישום בעבירה של תיווך לסחר בסם מסוכן, גם כאן, עמדה התובעת על חומרת המעשים בנסיבות בהן הציג עצמו והציע את עצמו הנאשם לתווך בעסקת הסם המבוקשת, כשמעורבותו באה לידי ביטוי בכך, שמסר בפועל את הסם לסוכנת משטרתית סמויה ונטל  תמורתו את התשלום, והכל, כשהוא מפר באופן בוטה תנאי שחרור של בית משפט.

5. בעניינו של הנאשם, הוגשו מספר תסקירים מטעם שירות המבחן. בתחילת  הדרך, בחודש מרץ 2006, ביקש שירות המבחן דחייה כדי לאפשר לו להעמיק את הקשר עם הנאשם ולהעמיד אותו בתקופת ניסיון.  בתסקיר מיום 22.5.06, המליץ שירות המבחן, לאור שינוי חיובי בהתנהגות הנאשם, להעמיד את הנאשם במבחן כדי לפתוח בפניו את הדרך השיקומית.  באותו שלב של הדברים, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ודחיתי את הטיעונים לעונש לחודש ספטמבר 2006.