גזר דין בתיק פ 8151/07

1.                   הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413 ב' לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן בעבירה של שהייה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

2.                   כמו כן הורשע הנאשם על פי הודאתו בשני כתבי אישום נוספים, אותם צרף לבקשתו, והם ת.פ. 2931/06 בית משפט שלום ירושלים, במסגרתו הורשע הנאשם בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל ועבירה של התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין; ות.פ. 457/06 של בית משפט שלום קרית גת, במסגרתו הורשע הנאשם בעבירה של נטילה והעברת כלי רכב על ידי אחר, עבירה לפי סעיף 413 (ב) לחוק העונשין, עבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל ועבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

3.                   כתב האישום הנדון מדבר על אירוע כניסה לתחומי מדינת ישראל שלא כדין מצד הנאשם, שהינו תושב העיר חברון, לשם גניבת כלי רכב. כאשר בפועל ביום 25.2.06 גנב יחד עם אחרים כלי רכב אחר מסוג משאית מתחומי העיר אשדוד, כשבתמורה לגניבת המשאית קיבל הנאשם והאחרים שהיו עימו תמורה בסך 23,000 ש"ח.

כתב האישום נשוא ת.פ. 457/06 של בית משפט שלום קרית גת מלמד על אירוע מחודש אפריל 2006 אז נכנס הנאשם לתחומי מדינת ישראל שלא כדין לצורך ביצוע עבירת רכוש נוספת כאשר בפועל נראה הנאשם נוהג בכלי רכב מסוג משאית שאינה שייכת לו מבלי שיש בידיו רשיון נהיגה תקף.

כתב האישום נשוא ת.פ. 2931/06 של בית משפט שלום ירושלים מלמד אף הוא על אירוע בו נכנס הנאשם לתחומי מדינת ישראל שלא כדין ביום 7.7.06 והתחזה לאדם אחר כאשר ביקש ממנו שוטר להזדהות.

4.                   הצדדים הציגו בפני הסדר טיעון לפיו עתרו במשותף כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים הכולל בתוכו הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם מכח ת.פ. 2411/04 של בית משפט שלום חדרה, חלקו בחופף חלקו במצטבר, מאסר מותנה ופסילה מלהחזיק ולקבל רשיון נהיגה לפי שיקול דעת בית משפט.

5.                   ב"כ המדינה תמכה בהסדר כשהיא מנמקת אותו בחסכון הזמן השיפוטי שבא בעקבות הודאת הנאשם ונסיבותיו האישיות אל מול חומרת מעשיו והם כניסה לתחומי מדינת ישראל במספר מקרים כשבכל אחת מן המקרים מבצע הוא עבירות רכוש הפוגעות בכלכלה ובבטחון תושבי מדינת ישראל.

6.                   ב"כ הנאשם תמך אף הוא בהסדר האמור והדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר מצוקה כלכלית קשה הביאה אותו לבצע את המעשים האמורים. הנאשם הביע חרטה כנה ועמוקה מפי ב"כ ואף חזר ואמר את הדברים בעצמו.

7.                   עבירות הרכוש המבוצעות בתחומי מדינת ישראל על ידי תושבי השטחים הפכו לנגע של ממש מזה שנים מספר. עבירות אלה מדירות שינה מתושבי המדינה ואף פוגעות בעקיפין בכלכלת ישראל. בכך מצווה בית משפט להשית עונשים מחמירים ומרתיעים כדי למנוע או למצער לצמצם תופעה זו.

8.                   שקלתי את טענות הצדדים בתיק זה וסבורה אני כי בנסיבות העניין הסדר הטיעון אותו גיבשו הצדדים הינו ראוי ומאזן נכונה את השיקולים העומדים על הפרק.

9.                   לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את ההסדר ומשיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  אני מפעילה את המאסר המותנה בן 3 חודשים התלוי ועומד כנגד הנאשם מכח ת.פ. 2411/04 בית משפט שלום חדרה.

ב.                  מאסר בן 23 חודשים.

ג.                    המאסרים הנ"ל ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שהנאשם ירצה עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים החל מיום מעצרו מיום 9.5.07 ובהפחתת 59 ימי מעצר אותם ישב במסגרת כתבי האישום נשוא ת.פ. 457/06 בית משפט שלום קרית גת ו-ת.פ. 2931/06 בית משפט שלום ירושלים.

ד.                  מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ה.                  מאסר על תנאי ל-10 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ו.                    אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ולקבל רשיון נהיגה לתקופה של 3 שנים  מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

ניתן היום י"ז בכסלו, תשס"ח (27 בנובמבר 2007) במעמד הצדדים