- הנאשם 1 -
1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירות של סחיטה באיומים , 4 עבירות לפי סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן : "החוק" ), עבירה של קשירת קשר לפשע- עבירה לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק, עבירה של החזקת סכין- עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק וכן עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 .
כן הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו ב - 5 כתבי אישום שהוגשו נגדו בבית משפט השלום בבאר שבע (ת/5) בהם יוחסו לנאשם עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא וסיפא לפקודה הנ"ל, גניבה- עבירה לפי סעיף 384 לחוק, ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.
2. ביום 14.8.03 שוחרר הנאשם לקהילה טיפולית "אילנות" בהתאם להחלטתי מיום 30.04.03 על מנת ליתן לו הזדמנות להשתקם בטרם יגזר דינו. עד לשחרורו מהמעצר היה הנאשם נתון במעצר תקופה של כ-14 חודש. מתסקיר שירות המבחן עולה כי ביום 11.9.03 עזב הנאשם את הקהילה הטיפולית. לכל הדיונים שנקבעו לאחר מכן, לא התייצב הנאשם. לכל הדיונים, פרט לדיון אחד, שהתקיימו עד יום 28.10.03, התייצבו עורכי הדין שייצגו את הנאשם ומדבריהם עולה כי לא היה להם קשר עם הנאשם. נגד הנאשם הוצאו צווי הבאה שלא בוצעו. ביום 31.12.03 הודיע ב"כ המאשימה כי הנאשם הוכרז כעבריין נמלט והמשטרה עושה מאמצים לאתרו. משכך, הותלו ההליכים כנגד הנאשם עד לאיתורו. הערבה להופעתו בבית המשפט היתה אימו ולמרות זאת לא התייצב הנאשם, כאמור. משאותר הנאשם נעצר עד החלטה אחרת ועניינו הובא בפני שנית.
3. העובדות המקימות את העבירות בהן הורשע הנאשם הן כדלקמן:
עפ"י האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, הנאשם הכיר את שלמה ביטון (להלן:"המתלונן" ) על רקע עסקי כשמכר הנאשם למתלונן ציוד מחשבים והמתלונן מכרו לבעל חנות מחשבים (להלן : "אורי" ) בבאר שבע . במהלך הקשר העסקי החל הנאשם לאיים על המתלונן , לצעוק עליו ולקללו על מנת שהמתלונן ירכוש מהנאשם את מוצרי המחשב בסכומים שדרש. בתחילת שנת 2002 דרש הנאשם מהמתלונן כי ירכוש ממנו כונן למחשב תמורת 1800 ש"ח ואיים עליו כי אם לא יעתר לדרישה יטפל בו הנאשם וידקור אותו. המתלונן שחשש מהנאשם רכש את כונן המחשב תמורת הסכום הנדרש על אף שמכרו לאורי בסכום של 1300 ש"ח . לאחר כשבועיים דרש הנאשם מהמתלונן שירכוש ממנו מחשב תמורת 3000 ש"ח ואיים עליו . עקב פחד המתלונן ממימוש האיומים רכש מהנאשם את המחשב תמורת הסכום הנדרש על אף שמכרו לאחר בסכום של 2500 ש"ח . סמוך ל- 10/03/02 מכר הנאשם למתלונן מחשב נייד תמורת סכום של 2500 ש"ח אותו שילם המתלונן בצ'ק. לאחר מספר ימים דרש הנאשם את המחשב בחזרה. המתלונן החזירו, אך הנאשם לא החזיר למתלונן את הסכום ששולם עבור המחשב.
4. על פי האישום השני, במועד בלתי ידוע לפני 3/7/02 קשרו הנאשמים קשר להטיל אימה על המתלונן ועל אורי על מנת לסחוט מהם סכום של 10,000 ש"ח .לשם כך, בתאריך 3/7/02 התקשר הנאשם לפלאפון של המתלונן ודרש כי ימסור לו 5000 ש"ח שכן נעצר בגללו ועליו לשלם כסף לעורך דינו . סמוך לשעה 16:00 התקשר הנאשם לפלאפון של המתלונן והשאיר לו הודעות בהן איים לדקור את המתלונן ולפגוע בו ובבני משפחתו וכן איים על המתלונן כי הסכום עלה ל- 50,000 ש"ח . סמוך לשעה 16:00 הגיעו הנאשמים לחנות " זוז מחשבים " בבאר שבע ( להלן:" החנות") בה שהו אורי ושניים נוספים . הנאשם דרש לשוחח עם המתלונן ואיים על אורי בהצמידו סכין לבטנו בדרישה שישלם לנאשם 5000 ש"ח שהמתלונן חייב לו . אורי שחשש מהנאשם איפשר לו לשוחח עם המתלונן ממכשיר הפלאפון שלו ובשיחה זו איים הנאשם על המתלונן שאם לא יגיע מייד לשלם את הכסף יחרים את המשרד. לאחר מכן , דרש הנאשם 2 מהמתלונן להגיע לחנות ולשלם את הכסף ואיים שאם לא יגיע המתלונן למקום יגיע נאשם 2 אליו והמצב יהיה גרוע יותר. במהלך השיחה בין הנאשם 2 למתלונן החל הנאשם להוציא את ציוד החנות אל מחוצה לה וצעק כי החוב עלה ל- 10,000 ש"ח. הנאשם 2 אמר למתלונן בטלפון כי הוא, הנאשם 2 ישלם לנאשם 10,000 ש"ח ועל המתלונן תהיה מוטלת החובה להחזיר את הסכום לנאשם 2 ובתמורה לא ישמע עוד מהנאשם . המתלונן, שחשש מהנאשמים הבטיח לנאשם 2 כי ישלם לו למחרת . בעקבות זאת ,עזבו הנאשמים את החנות . בתאריך 4/7/02 לאחר שהתלונן במשטרה , התקשר המתלונן לנאשם 2 בהדרכת השוטרים וזה איים עליו בשנית בדרישה שישלם 10,000 ש"ח עד השעה 12:00 . במהלך שיחת הטלפון הנ"ל התפרץ הנאשם לשיחה ואיים על המתלונן בפגיעה בו ובמשפחתו .
5. על פי האישום האחרון, בתאריך 4/7/02 בשעות הערב החזיק הנאשם בדירתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו 3.4398 גרם לצריכתו העצמית .
6.
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך. ועונש מאסר על תנאי .
ב"כ המאשימה מציינת כי מדובר בנאשם שיש לו הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות .ריבוי ההרשעות מלמד, לטענתה,שמדובר בנאשם שנמצא עמוק מאוד בחיי הפשע,ביצע עבירות רכוש ואלימות רבות ובמקרה דנן איים על המתלונן שיפגע בו ובמשפחתו תוך סחיטת כספים ממנו. המתלונן פחד להתלונן והנאשם ניצל חולשה זו ובכל פעם עלה מדרגה נוספת בסחיטתו את המתלונן ובאיומים שהשמיע כלפיו. משניסה המתלונן להתחמק ולא ענה לטלפונים של הנאשם הגיע הנאשם לחנות המחשבים, בליווי הנאשם 2 ואיים על בעל החנות בהצמידו סכין לבטנו, תוך כדי שהוא מוציא מהחנות מוצרי מחשב על מנת שיקראו למתלונן מייד.
לטענת ב"כ המאשימה, עובדת היות הנאשם מכור לסמים אין בה כדי להקל בעונשו. הוא לא עשה דבר על מנת לעזור לעצמו לפני שנעצר אלא המשיך בביצוע עבירות. לאחר שנעצר בעת שנכח בבית המשפט כשהמתלונן ישב מולו -הוא עשה למתלונן תנועות איום של חיתוך הצוואר. המתלונן אף העיד שהוא קיבל טלפונים מהנאשם ביום העדות.
בטיעונים לעונש שנטענו לאחר שהנאשם אותר ונעצר לאחרונה, הוסיפה ב"כ המאשימה כי הנאשם לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו, עזב את הקהילה הטיפולית ולא התייצב לדיונים שנקבעו.
7.
ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, מבקש להסתפק בתקופת המעצר אותה ריצה הנאשם עד עתה. ב"כ הנאשם טוען כי מדובר בבחור צעיר שאין לו עבר פלילי מכביד . עברו מתרכז בעבירות רכוש באותה תקופה בה היה תחת השפעת סמים. מאז עשה הנאשם כברת דרך ארוכה כפי שהתרשם בית המשפט. הנאשם, אב לשני ילדים, שלמרבה הצער, בשל מאסרו ופעילותו העבריינית לא זכה לגדלם כראוי. הנאשם 2 הוא, לטענת הסניגור, למעשה הרוח החיה מאחורי האירועים נשוא כתב האישום. הנאשם עצמו שהה במעצר תקופה של 14 חודשים ובשלב מסויים נכנס לקהילה על פי צו בית משפט.
לטענת הסניגור, הנאשם אינו עבריין באופיו. בעייתו היא כי נגרר אחר אחרים. לטענת הסניגור, עזב הנאשם את הקהילה מאחר ואויים על ידי עבריינים אחרים וחשש לחייו. אי התייצבותו למשפטו במשך תקופה ארוכה נגרמה עקב אי הצלחתו להשתלב מחדש בקהילה. גם כשהיה הנאשם מחוץ לקהילה, הוא לא ביצע שום עבירה במשך תקופה ארוכה, דבר המלמד כי הנאשם עלה על דרך הישר, דפוסי התנהגותו השתנו ,הוא הפנים נורמות נורמטיביות, עובד קשה ומרוויח לחמו ביושר, כפי שעולה מעדות גרושתו ואם שני ילדיו הקטינים.
הנאשם ביקש גם הוא לומר דברו ובדבריו הביע צער על כי עזב את הקהילה הטיפולית. לדבריו, ניסה לחזור לקהילה, אך שם סירבו לקבלו בחזרה.
הנאשם הביע את רצונו לשקם את חייו ולגדל את שני ילדיו.
- העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות. הנאשם הטיל חתתו על המתלונן, לו מכר הנאשם רכוש מבלי שלמתלונן היה צורך בו, אך המתלונן נרתע מלהתלונן והיה נתון לאיומי הנאשם במשך תקופה ארוכה. משהחמירה הסחיטה והמתלונן ניסה להתחמק מהנאשם, הגיע הנאשם לחנות מחשבים, יחד עם הנאשם 2 , שם איים על אחד הבעלים על מנת שיקרא למתלונן והוציא מחשבים מהחנות.
על אף חומרת העבירות, ניתנה לנאשם הזדמנות להתנתק מהחברה העבריינית ולהגמל מהסמים המסוכנים, אך הנאשם לא השכיל לנצל הזדמנות זו ובמשך תקופה ארוכה, לאחר עזיבתו את הקהילה הטיפולית, היה עבריין נמלט עד שאותר ונעצר בשנית.
9. לזכות הנאשם עומדת הודאתו וכן העובדה שמאז שוחרר ב 8/03 ,לא עבר הנאשם עבירות נוספות. שקלתי גם את העובדה שעברו הפלילי של הנאשם, אינו מכביד והוא טרם ריצה עונש מאסר של ממש.