גזר דין בתיק פ 6180/07

א.         פתח דבר

במהלך פרשת התביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן. לפיכך, הרשעתי אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, קרי בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.         עובדות המקרה

מכתב האישום המתוקן ומהודיית הנאשם, עולות העובדות הבאות:

1.         שעבאן שעבאן (להלן: "הנפגע", או "המתלונן") הנו יועץ מס, אשר לו משרד בעיר עכו (להלן: "המשרד").

2.         ב- 4/12/07, בשעה 08:00, הגיע הנפגע למשרד. זמן קצר לאחר הגעתו, נכנס הנאשם בריצה למשרד, כאשר הוא מכסה את פניו ומחזיק בידו חפץ הנראה כאקדח (להלן: "החפץ").

3.         הנאשם ניגש ונעמד מאחורי הנפגע, שישב ועבד, כיוון את החפץ לעבר הנפגע והורה לו להוציא את כל כספו.

4.         הנפגע, בפחדו, ציית להוראות הנאשם ונתן לו בתחילה חלק מהכסף אשר היה במגירה במשרדו. הנאשם הורה לו ליתן לו את כל הכסף והנפגע עשה כדבריו.

5.         לאחר שהנאשם לקח את כספו של הנפגע בסך של כ- 1,500 ש"ח, הוא הורה לנפגע שלא יתלונן עליו והכה אותו בראשו באמצעות החפץ.

6.         כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו לנפגע שני חתכים בקרקפת וחבלה ביד ימין.

ג.          ראיות לענין העונש

ב"כ המאשימה הגישה כראיות לענין העונש תעודות רפואיות הנוגעות לפציעתו של המתלונן וכן תמונות המתעדות פציעתו. עוד הגישה התובעת את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ופסקי דין שבהם הוטלו עליו מאסרים מותנים בני הפעלה.

ד.         טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה עמדה על עברו הפלילי של הנאשם שריצה עד כה שני עונשי מאסר בפועל בני כשנתיים, בגין עבירת שוד ועבירות רכוש. התובעת ציינה כי הוא השתחרר ממאסר באפריל 2007 וזמן לא רב לאחר מכן ביצע העבירה הנדונה, חרף עונשי המאסר המותנים שהיו תלויים ועומדים כנגדו.

ב"כ המאשימה גרסה כי עברו של הנאשם, כמפורט לעיל, והסתבכותו האלימה הנוכחית, מעידים על הסכנה הנובעת ממנו לציבור.

עוד עמדה הפרקליטה על הפגיעה שנגרמה למתלונן בן ה-67, שגררה אחריה אשפוז בן יום אחד והשבתתו של המתלונן מעבודה למשך כחודש ימים.

התובעת עמדה גם על ריבוי העבריינים והעבירות במקומותינו וביקשה להחמיר בענישה על מנת לבלום את הגל הגואה של עבירות הרכוש והאלימות.

ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך וכן עונש מאסר מותנה ממושך. עוד ביקשה להפעיל במצטבר זה לזה את עונשי המאסר המותנים התלויים ועומדים כנגדו ולקבוע שעונשים אלו יצטברו לעונש המוטל.

עוד ביקשה התובעת להשית על הנאשם פיצוי לטובת הנאשם. התובעת הצהירה, כי המתלונן אמנם הביע בפניה את עמדתו כי הוא מוותר על פיצוי, אך לדעתה, יש בכל זאת לפסוק פיצוי לטובתו.

כמו כן, ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם קנס.

ב"כ הנאשם פתח טיעוניו בהפנייה לפסיקה ממנה עולה לטענתו, כי אין למצות את הדין עם מרשו וגרס כי יש להפעיל המאסרים המותנים בחופף. בהקשר זה, ציין הסניגור, את גילו הצעיר של מרשו - 23 שנים ועמד על נסיבותיו האישיות הקשות, שכן גדל בצילו של אב המכור לסמים, שלא תפקד כאביו.