גזר דין בתיק פ 6044/07

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם :

הנאשם יליד 1974 ומתגורר בכפר מכר אם כי כתובתו הרשומה בעכו. המתלונן תושב ירכא ומשמש כסגן ראש המועצה שם. 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירות לפי סעיפים 333+335(א)(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום פגש הנאשם במתלונן במסעדה בירכא. התפתח בניהם ויכוח ובמהלכו שלף הנאשם סכין ודקר את המתלונן בחלק העליון השמאלי של בית החזה. למתלונן נגרמה פגיעה שהצריכה אשפוז וניתוח בהרדמה מלאה.

למען הסדר יצוין כי עד כמה שידוע לא היה לתפקידו הציבורי של המתלונן זיקה לאירוע במובן זה שדקירתו לא הייתה על רקע תפקידו. עוד יצוין כי לא הייתה לנאשם ולמתלונן כל הכרות מוקדמת ולמעשה אין כל סיבה לאלימות בה נקט הנאשם.

כאמור הודה הנאשם והורשע במיוחס לו.

2.         תסקיר המבחן והטיעון לעונש :

בטרם טיעון לעונש הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם. שירות המבחן ציין בתסקירו את הרקע הבעייתי של בית הורי הנאשם, מעורבותו בעבר בסמים. כן ציין כי הנאשם המיר התמכרות לסם בהתמכרות לאלכוהול, שהייתה, ככל הנראה, בבסיס האירוע האלים נשוא כתב אישום זה. עוד ציין שירות המבחן כי הנאשם נשוי ואב לילדים, חלקם סובלים מבעיות בריאות. עד כמה שלמד מאשתו נראה כי הנאשם מנהל אורח חיים משפחתי נורמטיבי.  שירות המבחן לא נתן כל המלצה בעניינו של המשיב. עם זאת ציין כי במידה וייגזר על הנאשם מאסר כי אז ראוי לנצל את תקופת המאסר לטיפול גמילה מאלכוהול.

ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה את החומרה באירוע בו נדקר אדם ללא כל סיבה. המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם ענישה של מאסר ממושך שתמחיש את הצורך להרתיע מפני הקלות הבלתי נסבלת של שימוש בסכין. ב"כ המאשימה הייתה ערה להסכם סולחה שנחתם בין משפחת המתלונן למשפחת הנאשם ולעובדה כי שולם למתלונן פיצוי משמעותי. עם זאת הדגישה שאין בסולחה די כדי להימנע מענישה מרתיעה, זאת בשים לב לחומרת המעשה.

ב"כ הנאשם הפנה לאמור בתסקיר, הן בכל הנוגע לרקע המשפחתי הקשה בו גדל הנאשם והן להיותו בעל משפחה המנהל כעת אורח חיים נורמטיבי. עוד ציין הסניגור את הודאתו של הנאשם בטרם שמיעת ראיות ואת חרטתו הכנה שבאה לידי ביטוי גם בהסכם הסולחה שנערך ובפיצוי ששולם למתלונן. לעניין הסולחה מבסס הסניגור את טיעוניו על מאמר פרי עטי שפורסם ב"הפרקליט" כרך מח (2) עמ' 433, " הגיעה העת לסולחה".  מכל הטעמים הנ"ל מבקש הסניגור כי בית המשפט לא ימצה את הדין עם הנאשם ויקל בעונשו.

הנאשם הביע חרטה וביקש את התחשבותו של בית המשפט.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה :

העבירה בה הורשע הנאשם חמורה היא, כעולה מהענישה הקבועה בצידה בספר החוקים. ואולם מעבר להוראת החיקוק בה הורשע - חמור המעשה. על רקע ויכוח של מה בכך, בלא שתהיה כל היכרות בין הנאשם למתלונן וללא כל סיבה נראית לעיין נשלף סכין וננעץ בחזהו של המתלונן.

באירועים מסוג זה המרחק בין כתב אישום שעניינו פציעה או חבלה לבין אירוע קטלני הוא פרי מקריות. הדוקר אינו כירורג מומחה העושה בסכין שימוש מושכל ומדויק. העובדה שנעיצת הסכין בגופו של המתלונן לא הסתיימה במותו היא, בעיקר, מזל ומקריות. סטיית הסכין מילימטרים ימינה או שמאלה הייתה מסיימת את האירוע בתוצאה חמורה בהרבה.

מכאן גם החומרה שבשימוש בסכין והחובה להעניש ולהתריע. אדם הנועץ סכין בגופו של אחר מבצע עבירה שיש בה פוטנציאל קטלני. בהתאם יש לראות את החומרה ולהעניש בהתאם, גם אם בסופו של דבר לא נגרם מוות.

ראו לעניין זה את הדברים שנאמרו בע"פ 9184/06 מדינת ישראל נ' אושר ("אושרי") כהן, פסקה 17 (לא פורסם, 19.9.2007):

"למרבה הצער אנו עדים למקרים ההולכים ומתרבים של צעירים המגיעים למקומות בילוי מצויידים בסכין הנשלפת וננעצת בגופם של צעירים או צעירות אחרים בשל ויכוחים של מה בכך. תופעה נלוזה זו שהפכה שכיחה מדי במקומותינו והקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה שימוש פוגעני ולעיתים קטלני בסכין, מחייב תגובה עונשית הולמת שבמרכזה יעמדו שיקולים של הרתעה וגמול...

...כבר נפסק בהקשר זה כי "גילם הצעיר של העבריינים הדוקרים בסכינים אינו יכול לשמש נימוק מספיק להקלה בעונש, נוכח העובדה שעבריינות זו נפוצה דווקא בקרב הצעירים" (ע"פ 4280/99 מדינת ישראל נ' חמזה (לא פורסם, 18.7.99)). גישה מחמירה זו מיושמת גם כאשר מבצעי העבירה הם קטינים (ראו: ע"פ 10851/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 3.10.2006); ע"פ 6513/94 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 15.2.1995))."

ראו גם: ע"פ 2115/05 גינזבורג נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (לא פורסם, 5.12.2005);

ע"פ 4471/03 מדינת ישראל נ' קריספין, פ"ד נח(3) 277, 287 (2004).