גזר דין בתיק פ 4687/07

הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בשורה ארוכה של אישומים שענינה בהפצת תרופות מזויפות, בעיקר ויאגרה וסיאליס, המיועדות לטיפול במצבי אי אונות גבריים, ועניננו בעבירות בניגוד לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], בניגוד לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] וכן עבירות מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, והכל בתקופה ארוכה של כשלוש שנים, ובהיקף גדול ורב, בארץ ובחו"ל, כשרווחי הנאשם, יחד עם שני שותפיו, הגיעו למיליוני שקלים. הנאשם אף הודה והורשע בעבירה של מעשי רשלנות ופזיזות בניגוד לסעיף 338 (8) לחוק העונשין, כאשר ידע היטב כי השימוש בתרופות המזוייפות אותן הפיץ, עלול לגרום לנזק בריאותי קשה ביותר למשתמשים, באשר עניננו בתרופות הניתנות רק במרשם רפואי ולאחר שהרופא מוצא כי מצב בריאות החולה מאפשר את השימוש בתרופות וכי המקבל אינו מטופל, אותו זמן, בתרופות מסוימות אחרות. כמובן שהסיכון מחמיר כשעניננו בתרופות מזויפות ואין לדעת מה מצוי בהן, ואיזו כמות, יחד עם החומר הפעיל בתרופה, במינון לא נכון, שאף איכות הפקתו - אינו ידועה.

אין להרבות במילים לעניין חומרת העבירות, הפגיעה הכלכלית הקשה בזכויותיהן של החברות המחזיקות בזכויות לתרופות אלו, הפגיעה בשמה הטוב של המדינה, כמקור להפצה בינלאומי של תרופות מזויפות והנזק שהיה עשוי להיגרם למשתמשים. הנאשם ושותפיו לא נרתעו מכל זאת והפיצו את התרופות המזויפות והכל למען בצע כסף. כמובן שאין לדבר על תשלם מס בגין הרווח שהופק.

לא הוצג בפני כל תקדים הדובר בעבירות שכאלה בהיקף בו מדובר בפרשתנו. במקרה נשוא תפ 8842/04 (שלום ת"א) מ"י נ' פרח משה (לא פורסם), הודה הנאשם בהברחה לארץ של כ- 160,000 כדורי ויאגרה לצורכי הפצתם, ושם העבירות שנעברו אף כללו את המרמה כלפי שלטונות המכס בניסיון להתחמק מתשלום המס. גם בהתחשב בנסיבות לקולא שהוכרו באותה פרשה, העונש שנגזר על הנאשם היה של 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 70,000 ש"ח.

מתברר כי על אף אותם מקרים קודמים בהם נשפטו נאשמים בגין עבירות דומות, ממשיכים אחרים במעשיהם ובהברחת והפצת תרופות אלה, להן ביקוש רב בארץ ובעולם. וכנראה שחומרת העונשים שהוטלו באותם מקרים, לא היה בהם כדי להרתיע, מול הצפי לרווח כספי אדיר מפעילות שכזו. על כן, לאור הסיכון הכבד לבריאות הציבור והפגיעה הקשה באינטרס הציבורי ובזכויות מסחריות של חברות בינלאומיות, מן הדין להכביד בעונשם של נאשמים אלו, להרתעת הרבים, ואולי ישקלו העבריינים בכח שוב את הסיכון מול הסיכוי.

            לטעמי, רק עונש מאסר ארוך שיספר בשנים ולא בחודשים בלבד, בצירוף קנסות בסכומים העולים על הרווח הכספי שעשו הנאשמים או שצפו להשיג, הוא העונש הראוי בנסיבות אלו.

            על אף מצב דברים זה, הרי בהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים עותרת התביעה, בהסכמת הנאשם, לעונש של מאסר ל-24 חודש, מאסר על תנאי וקנס כספי בסך של
-50,000 ש"ח. כידוע, בית המשפט אינו קשור ואינו מחוייב לעונש המוצע בהסדר הטיעון, ובמידה והעונש אינו מידתי לחומרת העבירה, תוך פגיעה באינטרס הציבורי, בית המשפט רשאי, ואף מחוייב, לסטות מהסדר הטיעון.

            אולם במקרה כזה, על אף שלדעתי העונש על פי הסדר הטיעון אינו סביר בקלותו, החלטתי לכבדו. בית המשפט לא ישמש קטגור לנאשם במקום בו המאשימה בחרה, משיקוליה, שלא לבקש למצות את הדין עם הנאשם.

            הנימוקים לכך הינם כדלקמן:

            ראשית, הנאשם הודה וחסך בכך זמן שיפוטי רב ויקר. ברשימת העדים שבכתב האישום 58 עדי תביעה והמשפט אמור היה להמשך ימים רבים. ביהמ"ש כבר קבע 9 ימי דיונים ויש להניח כי המשפט לא היה מסתיים בימי הדיון שנקבעו.

            שנית, הנאשם הינו יליד 1948, דהיינו בן כ-60 שנה, ולו זה מאסרו הראשון. לגילו המבוגר של הנאשם משקל רב לעניין אורך תקופת מאסרו.

            שלישית, לנאשם אין הרשעות קודמות, פרט להרשעה אחת משנת 2005 בגין עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, עבירה שנעברה בשנת 2002. בית המשפט גם שמע מפי הסנגור כי הנאשם לא שהה בארץ שנים רבות וכי למעשה הינו נפגע סמים והתמכרותו תחילתה עוד בחו"ל.

            ורביעית, ולנסיבה זו משקל רב, הרי כנגד הנאשם יחד עם אחרים הוגשה תביעה אזרחית, כשהתובעת הינה חב' לילי, יצרנית ובעלת הזכויות בתרופה סיאליס, בסכום של כמליון ש"ח, וסכום התביעה צפוי לעלות, וזאת בגין מעשיו נשוא כתב האישום. כן צפויה תביעה נוספת, של חב' פייזר, בעלת הזכויות בתרופה ויאגרה, תביעה דומה בהיקפה או אף גדולה יותר. במצב דברים זה ברור לבית המשפט כי הנאשם ייאלץ להפרד מכל כספו, מכל רכוש או נכס אותו הצליח להשיג בחייו, על מנת לשלם את חובותיו לאותן תובעות, וגם בכך יבוא האינטרס הציבורי על סיפוקו. הקנס שבית המשפט מתבקש להטיל הינו, בפועל, רק על חשבון חובו של הנאשם כלפי הציבור וכלפי הגופים שאת זכויותיהם חמס.

            לדעתי, כאשר ניתן לאשר ולכבד הסדר טיעון, טוב יעשה ביהמ"ש כאשר ימנע מלדחותו ומלחרוג ממנו, על אף שלטעמי, העונש הראוי לנאשם הינו עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה משמעותית מהעונש המוסכם. רק לאחר היסוסים רבים מוסיף אני את חתימתי על אישור הסדר הטיעון.

לאור כל זאת הנני מטיל על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1.         מאסר של 36 חודש, מהם 24 חודש לריצוי בפועל, והיתרה של 12 חודש על תנאי, דהינו - הנאשם לא ירצה יתרת עונש זה אלא אם יעבור, תוך שלוש שנים שתחילתן מיום 1.1.2009, כל אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

2.         קנס כספי של -50,000 ש"ח או 2 חודשי מאסר תמורתו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.