גזר דין בתיק פ 435/04

כתב האישום

1.         הנאשמים היו בעת התרחשות האירועים נשוא כתב האישום בעלי תפקיד בטחוני. הנאשם 1 היה רכז ביטחון שוטף בקרית ארבע (להלן - " הישוב") והנאשם 2 היה סייר ביטחון בישוב זה.

2.         ביום 8.9.04 בילו שתי בחורות המתגוררות בישוב עם שני המתלוננים, ערבים בדואים בעלי אזרחות ישראלית, בעיר באר שבע. כאשר הגיעו כל הארבעה לישוב וביקשו להיכנס בשעריו, ביקש השומר מהמתלוננים להזדהות באמצעות תעודת זהות. השומר ביקש מהמתלוננים להמתין לבואו של סייר הביטחון. לאחר מספר דקות הגיעו הנאשמים 2-3 למקום כדי "לטפל באירוע". נאשם 2 נטל את תעודות הזהות של המתלוננים. אחד המתלוננים פנה לנאשם 3 וביקשו להחזיר את תעודות הזהות על מנת שיוכלו לנסוע עם הרכב. נאשם 3, בתגובה, קרא לעבר המתלוננים: "אתם בדואים, אתם ערבים. מה אתם עושים פה?". הנאשם 3 אף חרף וגדף את המתלוננים בקללות גזעניות.

            הנאשם 3 פתח את דלת רכבם של המתלוננים והוציא את המתלונן הנוסף, שנשאר ברכב, ומשך אותו החוצה, תוך שהוא מכוון עליו את נשקו של הנאשם 2. נאשם 3 החל להכות את אחד המתלוננים, תוך שהוא צועק, מקלל וסוטר לאחד מהם. באותה עת עמד הנאשם 2 כשהוא מחזק את הנאשם 3 בנוכחותו. במהלך האירוע החל להתאסף קהל ולקלל את שתי הבנות ואת המתלוננים בקללות גזעניות. אחדים מהמתקהלים אף החלו להכות את המתלוננים. בשלב זה הגיע גם הנאשם 1 למקום האירוע.

            הנאשמים דיברו ביניהם כי יש "לשים קץ" לתופעה של גברים ערבים הקושרים קשרים עם בנות הישוב.

3.         הנאשמים העלו את המתלוננים על אחד מרכבי הביטחון של הישוב, תוך שימוש בכוח ובאיומי נשק. הנאשם 3, שהגיע להסדר טיעון עם המאשימה לפני הנאשמים אך דינו טרם נגזר, איים על המתלוננים כי אם לא יעלו על הרכב יירה בהם. הנאשמים הסיעו את המתלוננים למקום נידח במרחק קילומטר וחצי. לאחר שהורדו הנאשמים מהרכב, החל הנאשם 1 לדחוף את המתלוננים בעזרת שרשרת ברזל, על מנת להפילם על האבנים, אך נמנע מלהכותם.  אחד מהמתלוננים ניסה להימלט, ואז הנאשם 1 היתרה בהם באומרו שלא יעשו דבר אחרת יירו בהם והם לעולם לא יימצאו.

4.         נאשם 1 איים על המתלוננים לא להתקרב לשתי הבחורות וכי אם ימצא אותם "יחתוך לכם את הביצים". הנאשמים פנו ללכת ולא נענו להפצרות המתלוננים שלא להשאירם לבד בשטח כדי שלא יהרגו בידי הפלסטינאים. בתגובה איים עליהם הנאשם 2 כי אם לא יתרחקו מהאוטו "אני יורה ותמותו כאן".

5.         לאחר שהנאשמים עזבו את המקום הצליחו המתלוננים למצוא את דרכם חזרה לישוב. בבואם לפתח הישוב מצאו את דלתות הרכב פתוחות, שמשה מנופצת, צמיג נקוב וללא סמל. כמו כן התברר כי נגנבו מתוך הרכב רדיו-טייפ ו-4800 ש"ח.

הסדר הטיעון

6.         לאחר שהוחל בניהול הוכחות הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבעקבותיו הודו הנאשמים בכתב האישום המתוקן והורשעו בעבירות כלהלן: תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 381(א)(1) בצירוף סעיף 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "החוק"), בעבירה של חטיפה לשם איום, עבירה על סעיף 372 לחוק ושימוש לרעה מכוח משרה, עבירה על סעיף 280 לחוק.

על-פי ההסדר תעתור המאשימה לעונש מאסר של 18 חודשים שיוטל על הנאשם 1 ולעונש מאסר של 10 חודשים שיוטל על הנאשם 2 ואילו הסנגוריה תהיה חופשית בטיעוניה. בטרם יוטל על הנאשמים עונש יגיש שירות המבחן תסקיר לגבי כל אחד מהם.

תסקירי שירות המבחן

7.         שירות המבחן התרשם כי לנאשם 1 מערכת ערכים נורמטיבית כי הוא מנהל אורח חיים תקין וכי האירוע נשוא כתב האישום הוא חריג לגביו. מאז גיל 16 מתנדב הנאשם 1 במד"א ובידיו תעודות של חובש ונהג אמבולנס.

הנאשם 1 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם. הנאשם 1 שוחרר מצה"ל עקב נישואיו ועקב טרגדיה שאירעה לאשתו אשר אביה נרצח בידי מחבלים שבועיים לאחר החתונה. במהלך שירותו נחשף הנאשם 1 להתנהגויות בעלות אלמנטים של כוחניות, אלימות והפחדה. לדברי הנאשם 1 חוויות אלו השפיעו עליו ולהערכת שירות המבחן הן היו הרקע להתנהגותו באירוע הנדון.

8.         לאחר שחרורו החל הנאשם 1 לעבוד כרכז ביטחון שוטף בישוב, תפקיד שדרש ממנו אחריות כבדה ויתכן שהיתה כבדה מאד לכתפיו הצעירות. לאחר האירוע נלקח ממנו רישיון הנשק שלו והוא פוטר מעבודתו.

9.         הנאשם 1 הביע חרטה על מעשיו. לדבריו, תגובתו נבעה מחוסר ניסיונו. לדעת שירות המבחן הנאשם 1 מכיר היום בחומרת מעשיו והפיק לקחים מהאירוע. התנהגותו הנה תגובה מוקצנת לתחושת הלחץ והבלבול שחש במהלך האירוע, שיקול דעת מוטעה באשר לחששו שקיים סיכון לאותן בחורות והצורך לתת מענה מהיר למצב שאליו נקלע.

10.        שירות המבחן המליץ, לאור האמור, להסתפק במתן צו שירות לתועלת הציבור.

11.        שירות המבחן התרשם כי גם הנאשם 2 הנו אדם נורמטיבי והתנהגותו נורמטיבית בדרך כלל. הנאשם 2 שירת בצבא שירות מלא והשתתף במבצעים רבים. לאחר שחרורו החל לעבוד כסייר ביטחון בישוב. בעת עבודתו גילה אומץ לב ונחישות. באחת הפעמים הבחין הנאשם 2 בפורץ במתנ"ס של הישוב ולמרות שהפורץ התקיפו הצליח הנאשם 2 להתגבר עליו. עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם 2 השתתף בהרבה אירועים ביטחוניים. בכל אירוע כזה הגיע הנאשם 2 ראשון ופעל באומץ ונחישות, ניהל קרבות עם מחבלים, תוך גילוי אומץ לב רב והציל בכך חיי אדם.