גזר דין בתיק פ 4338/07

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירת כניסה לישראל שלא כחוק- עבירה לפי סעיף

12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

הנאשם 1           הורשע על פי הודאתו בביצוע  שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, במועדים 26.12.07, 13.06.07.

הנאשם 2           הורשע על פי הודאתו בביצוע 4 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, במועדים 26.12.07, 25.07.07, 01.03.07, 11.02.07.

הנאשם 3           הורשע על פי הודאתו בביצוע 3 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק במועדים 26.12.07, 03.10.07, 24.09.07.

הנאשם 4           הורשע על פי הודאתו בביצוע 7 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק במועדים 26.12.07, 25.09.07, 30.08.07, 24.08.07, 24.07.07, 18.06.07, 26.04.07.

הנאשם 5           הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כחוק במועד 26.12.07. 

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמים מאסר בפועל לתקופה ארוכה ועונש מאסר על תנאי, בעיקר לגבי הנאשמים 2,3,4 ו - 5, בהתחשב בעובדה שבעבר נעצרו ושוחררו לבל יחזרו על מעשיהם, אולם הנאשמים בחרו לחזור על מעשיהם במספר הזדמנויות כמפורט בעובדות כתב האישום, דבר המעיד על העדר מורא מהחוק.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה של בית המשפט המחוזי ב"ש, בנוגע לרמת הענישה הכוללת ריצוי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכן מאסר על תנאי.

הנאשם 1 יליד 1978, נשוי ואב לשלושה ילדים, בעברו הפלילי עבירה דומה משנת 2002.

לדבריו עבר את העבירות על רקע המצוקה הכלכלית במקום מגוריו.

הנאשם 2 יליד 1987, ללא הרשעות קודמות, לדבריו עבר את העבירות על רקע המצוקה הכלכלית במקום מגוריו.

הנאשם 3 יליד 1978, ללא הרשעות קודמות, לדבריו עבר את העבירות על רקע המצוקה הכלכלית במקום מגוריו, עוד לדבריו הינו סטודנט שהפסיק את לימודיו על רקע קושי לממן הוצאות לימודיו.

הנאשם 4 יליד 1982, נשוי, ללא הרשעות קודמות, לדבריו עבר את העבירות על רקע המצוקה הכלכלית במקום מגוריו, עוד לדבריו בכוונתו לחסוך כסף למימון ניתוח השתלת כבד בעוד חודשיים בירדן, בבית החולים "JORDEN HOSPITAL" - מהמסמך הרפואי שהוצג לי עולה כי הנאשם זקוק להשתלת כבד בהקדם האפשרי, עלות הטיפולים כ - 75 אלף דינר ירדני.

הנאשם 5 יליד 1986, ללא הרשעות קודמות, לדבריו הינו סטודנט במחלקה לרוקחות ובעוד מספר חודשים, עתיד לסיים את לימודיו, עוד לדבריו עבר את העבירות על רקע המצוקה הכלכלית במקום מגוריו, לדבריו אביו נפטר והוא נושא בעול פרנסת בני משפחתו.

לשיטת ב"כ הנאשמים 2,3,4,5, אין להחמיר עם הנאשמים וניתן להסתפק בתקופת מעצרם.

לטענתם, המדיניות בה נוקטות הרשויות, באכיפת חוק הכניסה לישראל, יוצרת אפליה בין אלו העוברים את העבירות של שהייה שלא כדין, מובאים לדין ובין אלו המשוחררים לבתיהם, מבלי ליתן את הדין בגין מעשיהם. בנסיבות אלו, מדיניות הענישה אינה עולה בקנה אחד עם מדיונות המשטרה ואינה מתיישבת עם ההיגיון והמציאות.

עוד לגישת הסנגורים, במקרה שבפני, כנגד הנאשם מספר 5 לא הוגש כתב אישום בגין עבירות דומות שעבר לכאורה בעבר, בעוד כנגד יתר הנאשמים כן הוגשו אישומים בגין עבירות דומות מהעבר, חרף שתיקים אלו נסגרו כנגדם מחוסר עניין לציבור.

במסגרת טיעונם באשר לחוסר האחידות במדיניות רשויות התביעה, הפנו לדוגמאות ת.פ. 5754/05 בית משפט השלום ב"ש, ת.פ. 5753/05 בית משפט השלום ב"ש - שם בחרה המאשימה לחזור בה מכתבי האישום מחוסר עניין לציבור. עוד הפנו הסנגורים להחלטת כב' סגן הנשיא השופטת בית אור לת.פ. 7012/01 - שם ייחסה לטענת האפליה על רקע דומה, משקל גבוה ודנה את הנאשמים