גזר דין בתיק פ 4025/07

במסגרת גזר דין שניתן בתאריך 05.12.07, נגזרו על הנאשם שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

במסגרת ע"פ 4622/07, שהוגש ע"י המאשימה לבית המשפט המחוזי באר שבע, נקבע כי גזר הדין יבוטל ויינתן גז"ד חדש ומנומק, לאחר שמיעת טיעונים לעונש.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות פריצה לרכב, על פי סעיף

 413(ו) סיפא לחוק העונשין, חבלה במזיד, ע"פ סעיף 413 (ה) וכניסה לישראל שלא כחוק.

מעובדות כתב האישום המתוקן, מיוחס לנאשם כי בתאריך 21.11.07, פרץ בצוותא עם אחר (להלן: "האחר"), לרכב השייך לגב' אוסנת טובול (להלן: "המתלוננת") בכך שהכניסו מברג בין שמשה ומסגרת חלון קדמי מצד שמאל ופתחו את הדלת וזאת בכוונה לבצע גניבה.

הנאשם והאחר גרמו נזק לרכב, בכך ששברו את מערכת ההתנעה וקרעו חוטי חשמל.

במעמד זה, נמצא הנאשם, שהינו תושב הרשות הפלסטינאית, בישראל, כשאין ברשותו אישור כניסה כחוק.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל, להפעיל את המאסר המותנה העומד לחובת הנאשם, בן שישה חודשים, באופן מצטבר וכן מאסר מותנה נוסף.

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו, כי יש להחמיר עם הנאשם בשים לב לעובדה שהנאשם, בנוסף לעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, ביצע עבירות רכוש נוספות, חרף העובדה כי היה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן שישה חודשים, דבר המעיד על כך שהנאשם אינו ירא מאימת הדין.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה התומכת בגישתו- ע"פ 7120/05, מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע"פ 1314/99, בית המשפט המחוזי בירושלים, ת"פ 1347/04, בית משפט השלום בבאר שבע, ע"פ 71812/06, בית משפט המחוזי תל אביב, ת"פ 422/04, בית משפט המחוזי בירושלים.

(מעיון בפסיקה שהגיש ב"כ המאשימה, מצאתי שמדובר, במרבית המקרים, בעבירת גניבת רכב, להבדיל מהמקרה דנן, בו הורשע הנאשם בפריצה לרכב וחבלה במזיד)

מנגד ב"כ הנאשם, עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם וביקש למנות לקולא את:

-          גילו הצעיר של הנאשם, יליד 1987.

-          עברו הלא מכביד הכולל הרשעה אחת בלבד בגין עבירת שהייה בלתי חוקית.

-          הודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר.

-          הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי והוא נעדר הרשעות בעבירות רכוש.

-          כניסתו לישראל היתה על רקע המצוקה הכלכלית בה שרויה משפחתו המונה עשרה אחים.

-          הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

בנוסף, טען ב"כ הנאשם כי נסיבות ביצוע העבירות, כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, מלמדות שהנאשם היה יחד עם האחר ולדברי הנאשם, האחר שידל אותו לביצוע העבירה.