פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
40210-04
05/01/2005
|
בפני השופט:
דוד רוזן
|
- נגד - |
התובע:
פרקליטות מחוז -המרכז עו"ד מעיין בן ארי
|
הנתבע:
מרדי נזיר עו"ד ג'לג'ולי
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לאחר שזה תוקן.
פרקליטו המלומד של הנאשם, עו"ד ג'לג'ולי, טען בהתרגשות לא מבוטלת לענישה מתונה. הסניגור הדגיש, כי כל שביצע הנאשם בתיק זה, אינו כרוך ונוגע לבטחון המדינה. הנאשם דחה, מכל וכל, הצעות חברו, עלא - מי שסיבכו בתיק זה, והינו העבריין העיקרי בו - לסייע לו בביצוע עבירות בטחוניות.
הסניגור המלומד ציין, כי הנאשם משלם היום על תמימות נפשו.
הנאשם שיתף פעולה עם חוקריו בשירות הבטחון הכללי, שמצאו אותו נקי וחף מביצוע מעשה כלשהו כנגד בטחון המדינה. לו הנאשם היה שומר על זכות שתיקתו - לא ניתן היה להאשימו בעבירות בהן הורשע. מדובר באדם שביקש "להתנקות", ולספר לחוקרים את כל אשר ידוע לו. גם משלא מגיע לו פרס על התנהגותו, ראוי לבית המשפט להענישו בעונש מתון. בוודאי לא עונש קרוב לזה לו עותרת התביעה. הסניגור ציין נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם ותמך דבריו באסמכתאות שונות שיצאו מלפני בתי המשפט.
דבריו של הסניגור המלומד נכבדים. בכוונתי לבחון אותם בכובד ראש וליתן להם משקל בשכלול השיקולים בגזירת דינו של הנאשם.
הנאשם סייע לתושב חאן-יונס במעשי גניבה. באחת ההזדמנויות הסיע הנאשם את עלא לבית בקלנסווה, שם גנב האחרון אלף דולר ושרשרת זהב.
הנאשם מכר לעלא אקדח תמורת 5,500 ש"ח.
בתאריך 21.6.04 השתתף הנאשם יחד עם עלא בנסיון שוד מזויין של משאית שהביאה סחורות למפעל חומרי בידוד לגופי חימום בטייבה. הנאשם נטל חלק בתכנון ובביצוע השוד, שבמהלכו נעצר אותו עלא על ידי כוחות הבטחון.
הנאשם הורשע על פי הודאתו גם בעבירה של אי-מניעת פשע על כך, כי ידע, שעלא זומם לרצוח יהודים על מנת "לנקות" את שמו אצל ארגוני החבלה - ולא נקט באמצעי סביר למנוע המעשה.
מעשיו של הנאשם בתיק זה הינם חמורים וקשים ביותר.
מעשי הגניבה ונסיון השוד מלמדים על כלל אורחותיו ודרכו בנתיב הפלילי. אלה מאוששים גם על ידי עברו הפלילי.
לא מדובר בשוד דרכים בעלמא. מדובר בשוד מזויין. מדובר בשוד שתוכנן על ידי מבצעיו לפרטי פרטיו.
הנאשם ידע כי חברו לביצוע השוד, עלא, מצוייד באקדח, ובכוונתו להימלט לאחר השוד לשטחי הרשות הפלשתינאית.
עבירות הגניבה והשוד הינן אך מסכת אחת בתמונת הרשעתו של הנאשם.
הנאשם מכר אקדח לתושב חאן-יונס, שסיפר לו שהינו חשוד כמשתף פעולה עם הרשויות בישראל. אותו עלא ציין בפני הנאשם, כי ברצונו "לנקות עצמו" מחשדות אלה. לשם כך בכוונתו לרצוח אזרח ישראלי, יהודי, לצורך משא ומתן, במטרה לשחרר בעבור הגופה אסירים בטחוניים.
עלא סיפר לנאשם על "המטרה החיה" שמצא למימוש תוכניותיו. בכוונתו של עלא היה לחטוף ולרצוח בעליו של מפעל חומרי בידוד לגופי חימום, שהינו גימלאי של צבא קבע בדרגת סגן אלוף. עלא בדק ומצא כי אותה "מטרה חיה" מגיעה בשעות שונות למפעל ובשל כך ראוי להחליפה ב"מטרה חיה" אחרת, בדמות נהג משאית המוביל סחורות לאותו מפעל חומרי בידוד לגופי חימום בטייבה.
עלא סיפר לנאשם מדוע חשובה לו דרגתו הצבאית של בעל המפעל. עלא ציין בפני הנאשם:
"... שהוא כבר תיאם את הכל וסידר את הכל ותכנן את הכל עם ארגון בעזה והוסיף שאם ארגון אחד בעזה לא יקבל אותו, אז ארגונים אחרים יקבלו, ואמר שגם תכנן שאחרי שיבצע את חטיפת ורציחת הסגן אלוף הוא יברח מהארץ... עלא אמר שכבר תכנן איך לחטוף ולהרוג את הסגן אלוף ואיך לקבור אותו בשטחים. כאשר את כל הפעולה יצלם בוידאו שאף אחד לא יוכל לשחק איתו ושהכל יהיה בידו. והוא הכוונה עלא, יציע לארגונים את הסרט ומי שישלם יותר ויפתור לו בעיות יותר וינקה את שמו של עלא, יתן לו את הסרט כאילו שהארגון ביצע את הפעולה...".
(ת/1 גיליון 3 ש' 1-15).