ביום 6.9.05, הודו הנאשמים בעובדות המנויות בכתב האישום, כתיקונו.
הודע לבית המשפט כי הנאשמים חוזרים בהם מכפירתם, מודים בכתב האישום המתוקן, וכי
אין הסדר לעונש.
כי כן, בהודיית הנאשמים, לאחר חזרתם מכפירה, בעובדות כתב האישום המקורי ושליחתם לקבלת תסקיר, כבקשת סניגוריה, לאחר הרשעתם.
ביום 27.12.05, טענו הצדדים, כל צד על פי מידותיו, לעונשם של הנאשמים.
באשר לנאשם, צורפו בעניינו שלושה תיקים של בית משפט שלום בטבריה
והתובעת,
עו"ד יונג
ברא"ז, כדרכה,
בטיעון לעונש באופן בהיר, ממצה, דבר דבור על אופניו.
הגישה היא גליון הרשעות קודמות באשר לשני הנאשמים, כמו גם בעניינו של הנאשם - מאסר על תנאי להפעלה, בן עשרה חודשים (ת/ע/1, ת/ע/2, ת/ע/3).
הפנתה תובעת מלומדת לעובדות המנויות בכתב האישום.
הפנתה לחומרה במעשי השניים בדודו של הנאשם, בן ה-72 שנה. הפנתה היא לאכזריות; לביצוע מעשים בקרובו של הנאשם. על התכנון. על בחירת הקורבן בקפדנות; בדבריה על הצורך למגר נגע האלימות אשר פשה. על הצורך במתן עונשים מחמירים. בהעדפת אינטרס ציבורי על נסיבות אישיות (ראה פסיקה ת/ע/4).
הפנתה תובעת מלומדת לעברו הפלילי העשיר של הנאשם. לאותו מאסר על תנאי התלוי כנגדו. הפנתה היא גם לנאשמת, להרשעותיה היא. ומתוך כך - בבקשת תביעה מלומדת להטלת מאסר משמעותי ארוך על שני הנאשמים, בהפעלת המאסר על תנאי במצטבר לנאשם, בגזירת עונש מאסר על תנאי לשניהם, פיצוי למתלונן, כמו גם קנס.
עו"ד אבי כהן, בא כוחו המלומד של הנאשם 1, טען לנאשם, הוא, כמו גם הגב' עו"ד אבו אל יונס בסניגוריה ראויה, וטענו הם כל אשר ניתן לטעון לטובת מרשיהם.
הסניגור המלומד, הפנה למודעותו של הנאשם למעשיו החמורים כבר בעת הודאתו במשטרה; הפנה הוא להודייתו מיד בבית משפט; להיותו מכור לסמים מגיל צעיר מאוד; לנסיבות חייו הקשות; כי מגיל צעיר גדל הנאשם ללא הורים: האב - נפטר לפני כ-15 שנה; האם עזבה את הבית.
בטיעון סניגור מלומד, כי סיכויו של הנאשם להצליח בכוחות עצמו כמו גם להתמודד עם קשיי החיים - היו מלכתחילא קטנים. עבר פלילי לו, אך אינו מן המכבידים. הרשעות קודמות לו, שתיים במספר, עת הנאשם תחת השפעת סמים.
הגיש הסניגור תעודה רפואית באשר לפציעת המתלונן, פציעה שטחית כדבריו. הרכוש - הוחזר למתלונן. בדבריו, כי מדובר במי אשר ילדה קטנה לו ואשתו עומדת ללדת בימים אלה; כי מבקש הוא להגמל. לצורך כך פנה הנאשם קודם לכן ל"רמות יהודה", אך הדברים לא התאפשרו להם מתוך ונעצר הנאשם בתיק הזה ( וראה נ/ע/2, נ/ע/3 פסיקה).
כי כך, בבקשת סניגור מלומד להשית על הנאשם עונש אשר
לא יעלה על שנתיים וחצי שנות מאסר, וכאשר המאסר על תנאי יהא חלקו בחופף, חלקו במצטבר; בקש הוא גם המלצה, לאפשר לנאשם לעבור הליך גמילה.
הסניגורית המלומדת
, ביקשה להתחשב בנסיבותיה האישיות של הנאשמת, כמו גם בנסיבות ביצוע העבירה. כל אלה - בבקשתה להסתפק בתקופת מעצרה של הנאשמת ולא להטיל עליה תקופה אשר תעלה על שלושה חודשים, תקופה המספיקה, כדברי תסקיר מבחן לטיפול בכלא.
הפנתה היא לתולדות הנאשמת: בת שלושים ותשע שנה, אם לשניים, האחד בן 21 שנה והשני בן שבע. נאשמת, אשר בתחילת שנות העשרים לחייה התגרשה מבעלה, ובעקבות כך - הפגיעה הנפשית הקשה מאוד, ההתדרדרות לצריכת סמים, כמפלט, לרבות טיפולים חוזרים בבית חולים לבריאות הנפש.
בדברי סניגורית מלומדת, כי חייה הקשים של הנאשמת הפכוה לאדם תלותי, בעל בטחון עצמי נמוך, נגרר.
ניסתה הנאשמת, כדברי סניגוריה, להגמל מסמים לא פעם. נסיונותיה - לא עלו להם יפה . מאז מעצרה, מזה שישה חודשים, אינה נוטלת שום סם ובבדיקות שנערכו לה נמצאה נקיה.
בני משפחתה של הנאשמת - אנשים נורמטיבים הם, ללא עבר פלילי. אחיה ואחותה מלווים את הנאשמת, בתקווה לתמוך ולעזור לה.
הצביעה סניגוריה, כי עברה של הנאשמת אינו מכביד. כי מדובר בהרשעות
מ-1997. כי הנאשמת
אינה מנהלת אורח חיים עברייני. מעולם לא הייתה בבית סוהר וזהו מעצרה הראשון.