גזר דין בתיק פ 40175/07

ביום 17.12.07 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, על פיו תוקן כתב האישום, הנאשם חזר בו מכפירתו בכתב האישום הקודם, הודה בכתב האישום כתיקונו אותו יום והורשע על פי הודייתו.

נמסר לבית המשפט כי אין הסכם באשר לעונש וכי התביעה תעתור לעונש הראוי בעיניה - מאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי, ואילו ההגנה תוכל לטעון כראות עיניה.

הצדדים המלומדים, טענו לעונש, כל צד על פי מידותיו.

הגב' עו"ד תרם, מי אשר טענה בקפידה וביסודיות הגישה גליון הרשעות קודמות, ת/ע/1, כמו גם גליון הרשעות בתעבורה ת/ע/2.

ציינה, כי הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי - אם כי נוהלו הוכחות במהלכן לא נחסך מהמתלונן הצורך להעיד. מסרה גם כי הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ובשל קשיים ראייתים הומרה עבירת השוד לעבירת גניבת הרכב.

בדברי תובעת מלומדת כי עבירת גניבת הרכב, לכשעצמה, חמורה היא, על ענישה בצידה; עבירה, אשר בבחינת מכת מדינה היא, עבירה אשר בצידה רווח כספי; עבירה אשר בשל נפיצותה וקלות ביצועה יש להחמיר בענישה (וראה הפניות, שם).

אותה עבירה של גניבת רכב אשר בוצעה באלימות, כדברי תביעה מלומדת לאור יום, בקור רוח ובתעוזה, כאשר אנשים נוכחים במקום, ורק בנס נגרמו למתלונן חבלות קלות בלבד.

בדבריה, כי רכוש המתלונן אשר היה ברכב לא נמצא, על פגיעה שבכך.

גם עבר לנאשם בעבירות תעבורה, בהפניה שם. זאת, לצד עבירות בגינן ריצה תקופות מאסר ארוכות מאוד, כאמור בת/ע/1. בדבריה, כי מדובר בעבריין אשר אינו חושש לשוב לסורו. נאשם, אשר הוסיף חטא על פשע, כדברי תביעה מלומדת; מי, כאשר נהג בזמן פסילה וללא רשיון ללא ביטוח (וראה הפניה שם). ואין זו פעם ראשונה בה נהג הנאשם בזמן פסילה.  (וראה פסיקה ת/ע/3).

בדברי תביעה מלומדת, לענישה כבקשתה ברישא דברים. ענישה, אשר תכלול גם קנס ופיצוי למתלונן.

בדברי סניגור מלומד, עו"ד אבו סייף, מי אשר טען לנאשם בצורה יפה ועשה מלאכת סניגור ראויה בתיק כולו.

בדבריו, כי בשמיעת דברי תביעה מלומדת ניכר, כי קשה לה עד מאוד להשתחרר מכתב אישום מקורי וכי טיעוניה בעת טיעון לעונש - כביכול הושאר כתב האישום המקורי.

באבחן סניגור מלומד מתיק פלילי ת"א 40208/06 מפי כבוד השופט גורפינקל כהגשת תביעה: שם, מדובר בעבירות שוד, נהיגה בזמן שכרות וכו' ואילו בענייננו מדובר בתיקון מעבירת שוד לעבירת גניבה. באמירתו, כי הדמיון היחיד בין המקרים הוא נהיגה בזמן פסילה, הא ותו לא.

הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, כאשר עבירת השוד אשר היא החמורה מאוד, ונמצאת בסמכות בית משפט מחוזי. בדבריו, כי אילו התיק, כמצבו היום היה מוגש מלכתחילה כלשונו - הרי נשמע היה בבית משפט שלום.

בדברי סניגור מלומד כי תיקון כתב האישום משמעותיהוא מאוד וכי אין זה נכון כי תביעה מלומדת תביא פסיקה לגבי ענישה מחמירה, המשתייכת לעבירות שוד, שוד אשר תוקן בעבירה קלה בהרבה.

בדברי סניגור מלומד, כי דווקא שמיעת הראיות והעמדת הראיות על דיוקן היא זו שהביאה לתיקון כתב האישום לקולא .

הווה אומר , אין לקחת לחובתנאשם ניהול משפט עד השלב בו הגיע המשפט, אלא דווקא לקיחתם לזכותו, בהעמדת דברים כמצבם הנכון.

בדברי סניגור מלומד, כי יכול, ובאם היה מוגש כתב האישום כלשונו היום - לא היה הנאשם נעצר עד תום ההליכים ואפשי אולי היה להעבירו אז להליך שיקום. נשאר הנאשם במעצר מתוך הסתכלות על עברו, כמו גם כתב האישום החמור כהגשתו מלכתחילה.

ציין סניגור מלומד העובדה כי מדובר בבית מעצר קשה עד מאוד שם היה שרוי הנאשם שישה חודשים . מדובר בבית המעצר ברמלה, בית מעצר העובר שיפוצים, כאשר לנאשם לא הייתה זכות לטיול בחוץ וכאשר הצפיפות שם קשה.