פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
40175-06
02/11/2006
|
בפני השופט:
דר' עודד מודריק
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד מירי כהן
|
הנתבע:
כפיר פתאל עו"ד בריק
|
גזר דין |
(לגבי כפיר פתאל)
שוטר מסויים הופעל בראשית שנה זו כסוכן סמוי בידי המשטרה (להלן: "
הסוכן"). עיקר היעד של הסוכן היה ללכוד בכף סוחרים ברכב גנוב (בעיקר אופנועים וקטנועים גנובים). אגב כך, "הזדמנה" לסוכן גם אפשרות ללכוד בכף את הנאשם בהקשר לתיווך במכירת סמים.
הדבר היה ב-18.1.06, בשעת ערב, בשכונת הדר יוסף בתל אביב. הסוכן פגש בנאשם ובהמשך לשיחה קודמת שהתנהלה ביניהם, שאל הנאשם את הסוכן אם הוא מעונין לרכוש סמים. משהשיב הסוכן בחיוב, התקשר הנאשם לגורם אחר וביקש ממנו 100 כדורי MDMA (סם הידוע בכינוי "אקסטזי"). אותו גורם הסכים למכור את הסמים במחיר של 24 ש"ח ליחידה. הנאשם ניהל מספר שיחות טלפון עם הסוכן ובאותו ערב הפגישו עם הגורם ספק הסם ואותו גורם בנוכחות הנאשם מכר לסוכן כמות של 101 כדורים במחיר כולל של 2,400 ש"ח.
על בסיס העובדות הללו שבהן הנאשם הודה הוא הורשע בעבירה של תיווך בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.
הנאשם אדם כבן 26 רווק שעבד כמוכר במזנון בתל אביב עד לחודש מאי השנה עת נפצע קשה בתאונת דרכים ואושפז. מדוח שערך הפסיכוטרפיסט אלון מרגלית מטעמו של הנאשם מתברר שהנאשם גדל במשפחה מרובת ילדים (6 ילדים) להורים שנהגו להסתכסך לעיתים תדירות והמריבות ביניהם היו כרוכות באלימות מילולית ובשבירת חפצים בבית. בעיות שונות התגלו אצל הנאשם הניעו את אמו לשלב אותו בפנימיה, אולם הוא לא הצליח לסיים את חוק לימודיו שם. בגיל 14 עזב את הפנימיה והשתלב בעבודות שונות. הוא הפיק הכנסה מעבודתו אך נהג אורח חיים פזרני שהפסיכוטרפיסט רואה בו מין פיצוי או תמורה עבורה חסכים רגשיים של חום ואהבה הנובעים מרקע הצמיחה שלו. כתוצאה מכך הגיע לחובות כספיים והוצאו נגדו פקודות ביצוע של ההוצאה לפועל. בשנת 2004 התרחש אסון במשפחה שעה שאחיו הבכור נפטר ממחלה ממארת בתוך ימים ספורים. הנאשם בעקבות הדבר הזה עזב את מקום העבודה הקבוע שלו ונדד ממקום למקום עד כדי שהיה לחסר דיור וישן לעיתים בספסלים בגנים ציבוריים. אי הפניה לבית הוריו מוסברת בתסקיר שערך מר מרגלית בחרדת נטישה. מאוחר יותר ועד עצם היום הזה חלתה גם אמו של הנאשם במחלה ממארת והיא סובלת מן הדבר מאוד.
הנאשם אינו דמות עבריינית. בעברו הרשעה אחת משנת 2002 בעבירה של השגת גבול. למרות שחלק מאחיו מכורים לסמים ומעורבים בפלילים, הוא עצמו אינו משתמש בסמים או באלכוהול ובמשך רוב השנים שמר על מסגרת ועל מחוייבות למקום עבודה.
הנאשם ביטא לפני המטפל וגם בפני בית המשפט צער וחרטה על המעשה שבו היה מעורב. הוא הביע רצון להיעזר בגורמים טיפוליים כדי לשקם את עצמו וכדי להבטיח התנהגות נורמטיבית בעתיד.
המטפל העריך שבהעדר עבר פלילי (משמעותי), בלי רקע של שימוש בסמים או התמכרות שלילית אחרת ובלי השתייכות חברתית לקבוצת עבריינים או חבורות רחוב למיניהם, סיכויי הטיפול גבוהים מאוד; כמובן בתנאי שהמטופל מביע נכונות ומשתף פעולה. בחודשיים האחרונים התחיל תהליך טיפולי והנאשם נוטל בו חלק בדבקות ובעיקביות.
להשתלמת התמונה ייאמר כי מר מרגלית שימש ב-10 השנים האחרונות קצין מבחן למבוגרים במחוז הצפון והוא בעל השכלה אקדמית בעבודה סוציאלית בוגר החוג לפסיכוטרפיה של הטכניון ובעל הסמכה להנחות תכניות קבוצתיות, ולטפל בעברייני מין ובתחומי עבירה אחרים.
התובעת גורסת שדינו של הנאשם - גם בנסיבות המתוארות - לעונש של מאסר בפועל. הטעם העיקרי לכך הוא חומרת העבירה, שהרי תיווך בסמים אינו שונה הרבה מסחר בסמים והסמים רעה חולה הם, שאם אינך נוקט בצעדים ממשיים כדי לדכא אותה סופה שתלך ותגבר ותתפשט כמארה בחברה. התובעת הצביעה על פסיקה, בעיקר של בית משפט השלום, שבה אפילו בנסיבות של סחר בסמים בכמויות קטנות הרבה יותר גזר בית המשפט מאסר בפועל.
עיון בפסקי הדין שהתביעה הציגה מגלה שבדרך כלל נסיבות הרקע של הנאשם שם כוללות התמכרות או עבירות קודמות או סרוב לקבל אחריות, להכיר באשמה ולהסיק מכך מסקנות.
אינני מקל ראש בעבירה שעבר הנאשם ומקובלים עלי דברי נציגת המדינה בהקשר לתופעה המסוכנת הרווחת של הפצת סמים בישראל. עם זה, מקובל בידינו לנהוג במידה מסויימת של קולא עם מי שנכשלים לראשונה בגיל צעיר כשכל עתידם לפניהם ומתקיימות נסיבות נוספות המקנות סיכוי לא מבוטל לשיקום ולהשתלבות במסלול חיים חברתי נורמטיבי ותקין.
כל הנסיבות שציינתי ושבאו לידי ביטוי בחוות דעתו של מר מרגלית, אכן יוצרים תצפית עתידית (פרוספקטיבה) חיובית בעניין הנאשם. אני סבור שהמדיניות הזו שבמסגרתה בנסיבות מוגדרות ניתנת עדיפות מסויימת להיבט האישי וסיכויי השיקום של הנאשם, היא מדיניות נכונה. מפני שאם תצלח המלאכה בהקשר לנאשם, יוצא הנאשם אל מחוץ למעגל השוטה של הפצת סמים בישראל ובכך תימצא החברה נשכרת לא פחות מן הנאשם עצמו. מנגד, העונש הוא כזה שבעצם מעמיד את הנאשם במבחן מסויים ואם הנאשם לא יעמוד במבחן לא יהיה מנוס אלא לנקוט נגדו באמצעי ענישה חמורים יותר.
הנה כי כן, אני דן את הנאשם לשנתיים מאסר שמהן 6 חודשים לנשיאה בפועל. יתר המאסר על תנאי ל-3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים שהיא פשע. לכך אני מוסיף קנס כספי בסך 5,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 שיעורים חודשיים שווים החל מיום 1.12.06.
אפנה את הנאשם אל הממונה על עבודות השירות שיציע עבודות שרות מתאימה.
זכות ערעור כדין.
חכ