מעשי הנאשמים
ביום 27.4.05, בשעות לפני הצהריים, משך מנשה עזבו, קשיש יליד 1921, סכום של 5,000 ש"ח מחשבונו בסניף בנק לאומי לישראל, ברחוב הרצל בבת-ים.
נאשם 1 נכח במעמד המשיכה והבחין בקשיש כשהוא מכניס את כספו לכיס הפנימי של מעילו.
שלושת הנאשמים קשרו יחדיו לשדוד את הקשיש והמתינו לו מחוץ לבנק, והחלו עוקבים אחריו עד לביתו. בסמוך לכניסה לבית הגיחו השלושה מאחוריו והקיפוהו. נאשם 3 אחז בכתפיו וסתם את פיו בידו והשניים האחרים אחזו במעילו וחיפשו בכיסיו אחר הכסף. כתוצאה מן התקיפה נפל הקשיש ארצה והחל צועק לעזרה. כאן עזב נאשם 3 את המקום ואילו נאשמים 1 ו-2 המשיכו לחפש בכיסיו, קרעו את מעילו, גנבו את הכסף ונמלטו.
לקשיש נגרם שבר באגן ימין והוא אושפז ליומיים לצורך קבלת טיפול רפואי בבית החולים.
הנאשמים הודו במיוחס להם בכתב-האישום המתוקן והורשעו בעבירה של
שוד בנסיבות מחמירות (בחבורה ובאלימות), לפי סעיף 402 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
הנסיבות והטיעונים
ב"כ המאשימה הצביעה על העבירה המכוערת והנתעבת שביצעו הנאשמים, כאשר מצאו טרף קל בדמותו של הקשיש בן 84 השנים ושדדו את כספו, תוך כדי נקיטת אלימות כלפיו ופגיעה בו. נאשם 3 כך הבהירה, עזב את המקום בשלב האחרון ואף לא קיבל חלק משלל השוד.
לשלושתם הרשעות קודמות והם ריצו כבר עונשי מאסר בפועל. לשלושה גם עונשי מאסר מותנים, אותם ביקשה להפעיל במצטבר לעונש שיוטל עליהם. עונש זה צריך שיהא מאסר בפועל לתקופה ארוכה, כמצוות הפסיקה.
הנאשם 1, יליד 1976, עלה בגפו מאוקראינה, התגייס לצה"ל ושוחרר כחלוף שנה. מפי באת-כוחו שמעתי על קשייו המשפחתיים בארץ הולדתו ועל הידרדרותו לסמים בארץ, לאחר שנפלט מן הצבא. לאחרונה, החליט להשתלב בפרויקט של גמילה, תוך כדי כליאתו, ועשה צעדים חיוביים במסגרת זו.
לנאשם 1 הרשעות קודמות, בהן בבית דין צבאי, בעבירה של העדר מן השירות בשנת 1997 ועבירות אלימות, כולל בעילה בכוח של קטינה, וסמים, בגינן נידון בתפ"ח 1102/01 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 24.1.02 ל- 3 שנות מאסר בפועל וכן ל- 18 חודשי מאסר על תנאי, שהנאשם היפר את התנאי הכרוך בהם, בבצעו את העבירה נשוא תיק זה.
אודות נאשם 2, יליד 1986, הוגש תסקיר שירות המבחן. הוא עלה ארצה מגרוזיה לפני כ- 12 שנים ונגרר לשימוש בסמים עוד בהיותו כבן 10 שנים. אז גם החל להסתבך בפלילים, ניסה להיגמל מן הסם ונכשל. בפני קצינת המבחן אמר, כי איננו מעוניין להשתלב בהליך טיפולי בכלא, אך בבית המשפט ביקש לעשות כן ולהמליץ בעניינו, בהקשר זה. גם כנגדו תלוי מאסר מותנה. המדובר במאסר על תנאי של 12 חודשים, חב-הפעלה בענייננו, שנגזר עליו ביום 18.1.04 בת"פ 674/03 של בית משפט השלום לנוער בראשון-לציון, בצירוף תיקים בעבירות של שוד, סמים והפרת הוראה חוקית ונידון, אז, גם לשנת מאסר בפועל.
צריך להוסיף, כי נאשם 2 הורשע,על ידי, על פי בקשתו, גם בעבירה
של גניבת מכשיר פלאפון ביום 15.9.04, בתיק של בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 5093/04, שצרפו לכאן.
בא-כוחו הדגיש, כי גם ביצוע העבירה בכאן הוא תוצר של היות מרשו מכור לסם והצורך שלו לרכשו. הוא ביקש שלא להחמיר בעונשו, היפנה לנסיבותיו האישיות והציע שלא להפעיל את המאסר המותנה במצטבר לעונש שיוטל עליו כאן.
נאשם 3, יליד 1983. סניגורו הבהיר את הנסיבות האישיות הקשות של מרשו, ששוחרר מן הצבא, כבר בראשית דרכו ביחידה קרבית, לאחר שנתגלתה אצלו מחלה רצינית. הוא היפנה לדברי אמו, שהעידה בעבורו וסיפרה גם על הדיכאון שהיה שרוי בו לאחר ששוחרר מן הצבא. הוא הדגיש, בעיקרו של דבר, את חלקו המשני בעבירה, לאחר שחזר בו, תוך כדי ביצועה ואף לא נטל משלל השוד כלל.
גם לו הרשעות קודמות משנת 2004 בעבירות אלימות.
מבדיקה שערכה התביעה, הוברר, כי המאסר המותנה בן עשרה חודשים שנגזר עליו בת"פ 3801/04 של בית משפט השלום בראשון לציון, שהתנאי הכרוך בו הופר כאן, לא הופעל בשלב מאוחר יותר, במשפט נוסף, בת"פ 3125/04 שדינו נגזר ביום 8.3.05 כפי שהעריך הסניגור. מתברר, כי במשפט האחרון, בבית משפט השלום בראשון לציון, נגזר עליו מאסר בן 10 חודשים, בלא הפעלת המאסר המותנה, שכן המדובר בעבירה שבוצעה בטרם נגזר עליו המאסר המותנה האמור.
שלושת הנאשמים ביקשו, למרות שהדבר לא נכלל במסגרת ההסדר שהגיעו אליו הצדדים, לפצות את הקשיש. נאשמים 1 ו-2, בהחזרת שלל השוד ונאשם 3 ב- 1,000 ש"ח, כהבעת צער על חלקו במעשים ובתוצאה שנגרמה לו.
שלושתם הביעו צער וחרטה על מעשיהם. נאשמים 1 ו-2 ביקשו להמליץ על שילובם במסגרת טיפולית בכלא.