גזר דין בתיק פ 40081/07

הנאשם נותן את הדין בעבירות של כליאת שווא, סחיטה באיומים ותקיפה. קיצור מעשה הוא שביום 8.2.07 סמוך לשעה 22.00, פגשו הנאשם ושותפו לכתב האישום, הקטין יחזקאל וקטין נוסף המכונה שי, בגינה ציבורית ברמת גן, שלושה קטינים שהיו מוכרים להם. התפתח דין ודברים בין קבוצת הנאשם לקבוצת הקטינים, נוכח דרישתו של שי מאחד הקטינים שיחזיר לו נפצים שלקח ממנו. אותו קטין הכחיש את דבר לקיחת הנפצים ואז דרש ממנו שי להילוות אליו ואל קבוצתו, תוך ציון העובדה שרק אם יחזיר את הנפצים ישוחרר. הקטין (להלן: " המתלונן") סרב לדרישה ואז סטר הנאשם בפניו ושאר חברי קבוצתו היכו אף הם את המתלונן ואילצוהו לבוא עמם למגרש החניה שם הוכנס המתלונן בכח למושב אחורי של כלי רכב והוסע מן המקום. קבוצת הנאשם הסיעה את המתלונן לאתר בניה בבני ברק, שם פגשו באדם נוסף. קבוצת הנאשם יצאה מן הרכב והאדם הנוסף נכנס לתוכו. כשקבוצת הנאשם המתינה מחוץ לרכב איים האדם הנוסף על המתלונן דרש ממנו לבטל תלונה שהוגשה נגדו זמן מה קודם לכן במשטרה. המאיים יצא מן המכונית והמתלונן הוסע שוב ברכב. כאשר עצר הנאשם הרכב ברמזור אדום באחד הצמתים ברמת גן, יצא המתלונן מן הרכב.

הנאשם הוא אדם צעיר מאוד כבן 19 שנים. התובעת הצביעה על כך שחרף גילו הצעיר צבר לחובתו עבר פלילי לא מבוטל בעבירות אלימות, רכוש, שוד מזוין, הצתה והתפרצויות. הוא כבר נשא עונש של מאסר בן 4 חודשים ונראה כי לא היה נכון עד הנה ואין הוא נכון גם כעת לערוך תפנית בדרך העבריינית שבחר בה. לאישום דנן צרף הנאשם אישום נוסף בעבירה של התפרצות והחזקת סכין (פ 2462/07 שלום פתח תקוה) וכן אישום אחר בעבירה של הפרת הוראה חוקית. הוסף לכך את חומרתה היחסית הגדולה של פרשת העבירה דנן ומכאן מובנת עתירת התביעה לעונש מאסר בפועל של שנה אחת בנוסף למאסר מותנה ופיצוי למתלונן. התובעת ציינה שהיא מגבילה את עתירתה לעונש בשנת מאסר בלבד נוכח העובדה שהנאשם צעיר, הודה באשמה ובעיקר נוכח רתיעתו של המתלונן מפני מתן עדות בבית המשפט. המתלונן מודע להסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים והוא מסכים לו במיוחד כדי לחסוך את עדותו לפני בית המשפט.

הסניגור אינו מכחיש את חומרתה היחסית של פרשת העבירה דנן אולם הוא מציין שהחלק החמור בה הוא עבירת הסחיטה וזו בוצעה בידי האדם שנכנס לרכב שעה שהנאשם וקבוצתו המתינה בחוץ. מכאן שהנאשם וחבריו היו הלכה למעשה פסיביים בהקשר לאותה עבירה. תקיפתו של המתלונן בידי הנאשם וחבריו היא בגדר מריבה בין צעירים שהיא די שגרתית ולא נגרם בה כל נזק של ממש. לא נגרם גם נזק בעבירות הנוספות שהנאשם צרף. הנאשם הוא בן עשירי למשפחה בת 12 נפשות, משפחה קשת יום שאביה מוכר בביטוח הלאומי על רקע נפשי. הדבר הזה גרם להזנחה של הנאשם והוא התחבר לקבוצת שוליים והתדרדר לפלילים.

הסניגור סבור שהדרך הנכונה היא להציע תוכנית טיפולית לנאשם. מצוי הוסטל שמוכן לקלוט אותו להסתכלות כדי לבדוק את יכולת ההשתלבות שלו שם. מן הראוי לפי דעת הסניגור לבחון את סוגיית ההשתלבות בהוסטל ומכל מקום ראוי להימנע משליחתו של הנאשם למאסר בפועל ולכל היותר יש מקום להורות על מאסר לנשיאה בעבודת שרות בצרוף תקופת מבחן.

שרות המבחן התרשם מכך שהנאשם מעורב בפלילים מגיל צעיר ביותר ומכך שבעבר גם נשא עונש מאסר בפועל כקטין וסבר שהנאשם מתקשה היום לגלות מודעות מספקת לחומרת מצבו לדפוסיו העבריינים ולסיכון הנובע מאורח חייו הנוכחי. עם זה, שרות המבחן העריך שבהיעדר התערבות טיפולית אינטנסיבית לא יפחת הסיכון למעורבות נוספת בפלילים וגרס שנוכח הבעת הרצון מצד הנאשם להשתלב בקהילה שיקומית ראוי לבדוק את סוגיית שילובו בהוסטל.

אין לאיל ידי לקבל את הצעת שרות המבחן ואת עתירת הסניגור המותאמת לכך. עיון באורח החיים שהנאשם אימץ לעצמו מגלה דפוס פעילות עבריינית מובהק. אני חושש שדברי החרטה שהשמיע הנאשם לפני בעל פה ובכתב נאמרים מן השפה ולחוץ. קטין שבאורח לא רגיל נשא עונש של מאסר בפועל ולא הפיק לקח מכך מעורר חשש כבד שדרך הפשע היא הדרך שבה בחר ללכת ומן ההכרח להעלות את חומרת התגובה העונשית בהקשר לדפוס ההתנהגות הזה.

יתר על כן, מדובר בפרשת עבירה חמורה למדי. הנאשם ושותפיו הילכו אימים על קטין, הן באורח מילולי והן בכך שכפו עליו כניסה למכונית והסעה למקום מבודד שבו עימתו אותו עם אדם אחר שאיים עליו וניסה לסחוט אותו. לא קשה לתאר את החרדה שתקפה את המתלונן ואפשר גם להבין על רקע זה את רתיעתו מפני מתן עדות בבית המשפט. לא ניתן לעבור לסדר היום על תופעה עבריינית זו.

לפיכך אני דן את הנאשם בשל העבירות בתיק דנן ובתיק ההתפרצות ל-27 חודשי מאסר שמהם 12 חודשים לנשיאה בפועל והיתר על תנאי ל-3 שנים מיום שחרורו מן המאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע או עבירה כנגד רכוש שהיא פשע. בגין העבירה של הפרת הוראה חוקית אני דן את הנאשם ל-3 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים מתום המאסר בתיק זה, התנאי הוא שלא יעבור עבירה דומה.

נוסף לכל האמור ישלם הנאשם למתלונן פיצוי בסך 1,000 ש"ח. הפיצוי ישולם בתוך 90 ימים מהיום.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום ב' בשבט, תשס"ח (9 בינואר 2008) במעמד הצדדים.

חכ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: