בתאריך 24.5.02 בשעה 01:30 היה הנאשם מעורב בתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה בכביש 444 במהלכה, גרם למותו של יוסרי נאשף ז"ל (להלן: המנוח), ולפציעתם של עוד 4 אנשים; חלקם נסעו עמו ברכב שבו נהג, וחלקם האחר ברכבים מעורבים נוספים.
לאחר התרחשות התאונה, שבה נפצע הנאשם פצעים קלים בלבד, הוא נמלט מזירת התאונה בהפקירו את המנוח ויתר הפצועים, כשהם בזירת התאונה ללא מתן עזרה רפואית.
בעת התרחשות התאונה, לא היה בידי הנאשם רישיון נהיגה תקף ורישיון רכב תקף.
התאונה התרחשה כאשר הנאשם נהג ברכב מסוג טנדר סובארו (להלן: הטנדר סובארו), במהירות של 120 קמ"ש במקום שבו המהירות המותרת הינה 80 קמ"ש בלבד, והתנגש עם חזית טנדר הסובארו בחלק האחורי של הרכב שבו נסע המנוח, רכב מסוג סובארו פרטית (להלן: הסובארו הפרטית). כתוצאה מפגיעה זו, הסתובבה הסובארו הפרטית, כך שצדה האחורי שמאלי סטה לנתיב הנסיעה הנגדי, והתנגש בחזית רכב מסוג טנדר טויוטה (להלן: טנדר הטויוטה), שנסע כאמור, בנתיב הנסיעה הנגדי לנסיעת הסובארו הפרטית בכביש 444 הנ"ל.
החקירה המשטרתית בנסיבות התרחשות התאונה, לא נסתיימה במהרה, בין היתר, בשל הימלטותו של הנאשם והיעדר אפשרות לחקירתו וקבלת גרסה ממנו.
הנאשם נעצר בגין מעורבותו בתאונה הנ"ל בתחילת שנת 2005; חקירת התאונה הושלמה והתיק הועבר מהיחידה החוקרת לפרקליטות מחוז מרכז, לצורך הגשת כתב אישום, רק בפברואר 2005.
כתב האישום הוגש רק במרץ 2006 - כשנה לאחר העברתו.
בכתב האישום שהוגש במקור לבית המשפט כאן, ביום 15.3.2006 ייחסה המאשימה לנאשם עבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961; נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; נהיגה תחת השפעת משקה אלכוהולי, עבירה לפי סעיף 62(3) + סעיף 39א לפקודת התעבורה, וסעיף 169ב לתקנות התעבורה תשכ"א-1961; נהיגה ללא רישיון רכב תקף לפי סעיף 2 לתקנות התעבורה.
לאחר שמיעת חלק ניכר מהראיות, הגיעו הצדדים ביניהם להסדר דיוני לפיו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן (בשנית) מיום 12.7.2007, בו הודה והורשע הנאשם בעבירות הבאות:
1. גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה, נוסח חדש, תשכ"א-1961 (להלן: הפקודה).
2. בהפקרה אחרי פגיעה - עבירה לפי סעיף 64א(א) לפקודה.
3. בנהיגה ללא רשיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10א לפקודה.
4. בנהיגה ללא רשיון רכב תקף - עבירה לפי סעיף 2 לפקודה.
5. בנהיגה רשלנית שגרמה לתאונה בה נחבל אדם, לפי סעיף 62(2) ו-38(2) לפקודה.
בין הצדדים לא היה כל הסדר לענין העונש, כאשר ההסכמה היחידה ביניהם היתה לענין קבלת תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם; תסקיר כאמור, נערך ביום 3.1.2008, והיה מונח בפני הצדדים ובפני בעת הטיעון לעונש.
בתאריך 9.1.2008, נשמעו הטיעונים לעונש. בטרם אביא תמציתם ועתירות הצדדים לעונש, אתיחס לתסקיר המבחן וההמלצה העונשית הכלולה בו.
תסקיר המבחן
התסקיר מתאר את נסיבות חייו האישיות של הנאשם, כך:
מדובר בצעיר כבן 29, יליד ירדן המתגורר בטייבה מזה כ-10 שנים, נשוי לצעירה תושבת טייבה, אב לילד בן 4 ואישתו בהריון, מצוי בהליכים מול משרד הפנים לקבלת תעודת זהות ישראלית. מצבו הכלכלי קשה, מתפרנס מעסק של מסגור תמונות שמנהל בעיר טייבה, ונעזר כלכלית באבי אשתו.
בהתיחסו לתאונה תיאר בפני קצינת המבחן כי היה מעורב בתאונת דרכים קודמת (להלן: התאונה הקודמת) בשנת 2000, במהלכה נפצע קשה ואושפז בבית החולים, כאשר בריחתו מזירת התאונה נשוא האישום כאן, והפקרת הנפגעים מאחור היתה על רקע הצפה רגשית של חוויה טראומטית שחווה בתאונה הקודמת, כשלדבריו, עוד לפני שהבין את המתרחש עזב את המקום.