גזר דין בתיק פ 3637/07

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, שלא כלל את העונש, בעבירות כדלקמן: הספקת סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973 (להלן: "הפקודה") והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא לפקודה.  מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 18.7.07 קיבל הנאשם מאדם אחר סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.3919 גרם נטו והעבירו ללא תמורה לסוכן משטרתי.  עוד נטען בכתב האישום, כי בתאריך 19.7.07 החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.3644 גרם נטו, כדי לצרוך אותו ביחד עם אחר.

2.         בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על חומרת העבירות שנעברו ועל עברו הפלילי של הנאשם, הכולל הרשעות רבות שבגינן ריצה עונשי מאסר.  הנאשם נדון בשנת  1993 לעונש כבד, שכלל 11 שנות מאסר בפועל, בגין עבירות יצוא, יבוא וסחר בסמים מסוכנים.  ב"כ המאשימה ביקשה, כי בית המשפט יגזור על הנאשם עונש קשה, שיעלה בקנה אחד עם הפסיקה המחמירה לגבי העוסקים בהפצת הסם. עוד ביקשה, שבית המשפט לא יתחשב בגילו של הנאשם ובמצבו הבריאותי.

הסניגור טען, כי אין מדובר בסוחר סמים, אלא במכור לסמים קשים, שהעביר, ללא בקשת תמורה, את הסם לסוכן המשטרתי, שהציג עצמו בפניו כנרקומן.  כמו כן עמד בפירוט על מצבו הבריאותי הקשה, המחייב טיפול מיוחד.  הנאשם חלה בשנת 2002 בסרטן ועבר ניתוח של כריתת גרון.  בגרונו הושתל קנה נשימה. המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות בשיעור 100%. הנאשם מטופל בסמים נרקוטיים וזקוק לסיעוד יום-יומי, המתבצע ע"י אשתו שהוכשרה לכך והכולל ניקוי וטיפול בקנה נשימה.  הסניגור הוסיף וטען, כי במהלך מעצרו חדר גוף זר לקנה הנשימה, הנאשם נחנק, החובש בתא המעצר לא הצליח לטפל בו ואשתו של הנאשם, שנמצאה  אותה עת באולם בית המשפט, נאלצה להכנס לתא המעצר על מנת לטפל בו. כמו כן טען, כי מאז שנת  1994 הנאשם לא הסתבך בעבירות כלשהן וכי מדובר במעידה חד פעמית. הסניגור ציין גם, כי הנאשם שוחרר בתנאים מגבילים, הכוללים מעצר בית מלא, זה כ - 9 חודשים. 

3.         עבירות סחר בסמים הינן מהחמורות שבספר החוקים. המחוקק לא אבחן בסעיף 13 לפקודה בין סחר בסם מסוכן לבין הספקת סם.  בסעיף זה נקבע, כי אדם לא יספק סם מסוכן בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.  העונש המירבי בגין עבירה זו עומד על 20 שנות מאסר. בתי המשפט נוהגים להשית עונשים כבדים על נאשמים המספקים סם מסוכן. מקל וחומר אמורים הדברים לגבי סם מסוכן מסוג הרואין, הגורם להתמכרות ולהשתעבדות הצורכים אותו, הנאלצים לעבור עבירות, לעיתים חמורות, ובלבד שישיגו מקורות כספיים להמשך מימון צריכתו. הכלל הוא, כי נאשם שהורשע בעבירות סמים, ירצה בדרך כלל את העונש מאחורי סורג ובריח. זאת ועוד,  לנאשם עבר פלילי מכביד. כאמור לעיל, בתאריך 3.3.93 נקבע בבית המשפט העליון בע.פ. 2318/90 כי ירצה 11 שנות מאסר בפועל בגין עבירות על סעיף 13 לפקודה.

ואולם, הענישה היא לעולם אינדיבידואלית. שומה על בית המשפט לשקול ואת נסיבותיו המיוחדות של הנאשם העומד לדין בפניו, דהיינו מהלך חייו, מצבו האישי והבריאותי, גילו וכן את הנסיבות בגדרן נעברו העבירות. שומה על בית המשפט לערוך את האיזון הראוי בין כלל האינטרסים הנוגדים זה את זה.

כתב האישום תוקן באופן משמעותי. המאשימה מחקה את עבירת הסחר בסם ואת התמורה הכספית המתייחסת לשני האישומים. מתיקון כתב האישום ומטיעוני הסניגור לעונש עולה, כי אין מדובר בהתנהגות אופיינית לסוחרי סמים במחוז, נרקומנים לכשעצמם, שעברו עבירה למען בצע כסף, או למיצער במטרה לאפשר להם לממן את המשך צריכת הסם.  מנוסח כתב האישום המתוקן עולה, כי הנאשם העביר, חינם אין כסף, מנת סם מפלוני לסוכן המשטרתי וגם התכוון לחלוק מנת סם ביחד עם אחר, מחווה  שכיח וידוע, המכונה בפי המכורים לסמים "אחוות נרקומנים". לפיכך, התיקון שבוצע בכתב האישום, התואם, אליבא דסניגור את גרסת הנאשם בחקירה במשטרה,  מקהה  במידה מסוימת את החומרה הטמונה במעשה העבירה ומשפיע על השיקולים לעונש.

דומני שאיש לא יחלוק, כי הנאשם הוכה מכה קשה. הנאשם חלה בשנת 2002 ועבר ניתוח  לכריתת גרון. ממסמכים רפואיים שהוצגו לבית המשפט עולה, כי  הוא מוגבל בבליעה ובשתיה וזקוק לטיפול קבוע בתרופות נרקוטיות. עליו להקפיד על אורח חיים, התואם את מצבו הבריאותי. הוא יאלץ להסתייע כל חייו, בתדירות גבוהה,  במטפלים, שישאבו מגרונו הפרשות במטרה למנוע קשיי נשימה וחנק. הוא חייב גם  לקבל אוכל נוזלי.

קשה לדעת איך האירוע בתא המעצר היה מסתיים אלמלא נזעקה אשתו של הנאשם לטפל בו. אני ער לאפשרות שבבית הסוהר ינקטו כל האמצעים לשמירת בריאותו של הנאשם, אך נוכח נסיבות אישיות קשות אלה, אינני משוכנע שאינטרס הציבור מחייב לשלוח את הנאשם  דווקא אל מאחורי סורג ובריח.

לנאשם  גליון הרשעות  קודמות מכביד, ואולם מדובר בעבר פלילי רחוק. רואים אנו כי  משנת 1986 ואילך, דהיינו למעלה משני עשורים, הנאשם לא הסתבך בעבירות סמים.  ככלל, זה שנים ארוכות חלה הפוגה משמעותית במעורבותו בפלילים. לפיכך מצאתי טעם בדברי הסניגור, כי  הנאשם חזר לצרוך סמים כחלק מהתמודדותו עם המחלה וכי ראוי להתייחס לאירועים שבכתב האישום המתוקן כאל מעידה חד פעמית.

חרף חומרת העבירות, ולאחר ששקלתי את אינטרס הציבור מזה ואת הנסיבות האישיות החריגות מזה, דומני שהשיקולים לקולא שפורטו לעיל מטות במידת מה את כפות המאזניים לזכות הנאשם.  התחשבתי גם בהודאתו באשמה, שחסכה זמן שיפוטי יקר. הנאשם משוחרר תקופה ארוכה בתנאי מעצר בית מלא.   לכל ידוע, כי תנאים מגבילים  מכבידים על כל משוחרר בערבות ומקל וחומר על אדם  חולני.

4.         אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות סמים המסווגות כפשע.

6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות סמים המסווגות כעוון.

קנס בסך 12,000 ש"ח. 10,000 ש"ח יקוזזו מהפקדון שהופקד בתיק והיתרה בסך 2,000 ש"ח תשולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 200 ש"ח כל אחד החל מתאריך 15.8.08 ואילך. במידה והסכום לא ישולם -  יאסר הנאשם ל - 50 ימים.

המוצג -  סם   -  יושמד בכפוף לחלוף תקופת הערעור ואם יוגש ערעור כפוף להחלטה בו.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום י"ב בתמוז, תשס"ח (15 ביולי 2008) במעמד הצדדים.