גזר דין בתיק פ 3531/06

הכרעת הדין שניתנה ביום 26.2.08 מפרטת בהרחבה את העובדות והראיות שהיו בפני ביהמ"ש בטרם נימק קביעתו.

בהכרעת הדין, נקבע כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אשר הינן:

1.         כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו - עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין.

2.         תקיפה סתם - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

והורשע בהן.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם תקופת מאסר ארוכה וכן מאסר על תנאי מכביד וממושך ופיצויים למתלוננת בנוסף לקנס כספי .

התובעת טענה כי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן מופלגות בחומרתן, שכן מעבר לנזקים החומריים שנגרמו  למתלוננת נגרמו לה גם נזקים נפשיים בשל המפגש האלים עם הנאשם.

עבירות מסוג זה, אשר הינן מכת מדינה, יש חובה למגרן ולכן ביהמ"ש מתבקש לקבוע כי במקרה דנן האינטרס הציבורי גובר על האינטרס של הנאשם ולהשית עונש כבד ומחמיר.

התובעת בהציגה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/16), טענה כי לנאשם עבר פלילי הכולל 2 עבירות שעניינן פריצה לרכב ועבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

עוד הוסיפה כי ביהמ"ש התחשב בגילו הצעיר של הנאשם ולכן נמנע בעבר מלהטיל עליו עונשים כבדים יותר והסתפק בהטלת מאסר על תנאי ופיקוח קצין מבחן (ת.פ 2569/03), של"צ בתוספת פיקוח קצין מבחן וטיפול בעמותת אפשר (ת.פ. 3867/05).

ב"כ המאשימה הדגישה כי הנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום בעת היותו נתון בפיקוח קצין מבחן.

התובעת חזרה גם על האמור בתסקיר שירות המבחן וטענה כי הנאשם לא נטל אחריות לביצוע העבירות וכי דחה כל אפשרות להתערבות טיפולית שכן לדעתו, אינו זקוק לה ולכן נשללה האפשרות לבוא בהמלצה טיפולית לגביו.

בסוף דבריה, אמרה התובעת כי הנאשם מעל בכל אמון שבתי המשפט נתנו בו ולא השכיל לנצל הזדמנויות בהן לא נגזרו עליו מאסרים בפועל .

ב"כ הנאשם סיפר אודות נסיבותיו האישיות של הנאשם והוסיף כי הנאשם צעיר (בן 24) , מתגורר בבית אביו ומתפרנס מעבודת כפיים.

באשר לעברו הפלילי של הנאשם, טען הסניגור כי העבירה הראשונה של הנאשם נעברה לפני כ-5 שנים והשניה לפני כ-3 שנים. לדעתו, העובדה שהנאשם לא נדון לעונש מאסר בפועל, מלמדת על החומרה היחסית של העבירות בהן הורשע .

עוד הוסיף הסניגור כי כיום, בניגוד לעבר, הנאשם אינו סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול ולראיה התייצבותו של הנאשם לכל הדיונים בביהמ"ש כאשר הינו פיכח, נקי ומסודר.

לדעת הסניגור המלומד, העונש הראוי כבר למעשה הוטל על הנאשם, שכן בנסיבות העניין, כאשר הנאשם היה עצור בגין העבירה במשך 44 ימים (19.12.06-31.1.07) , נתון במעצר בית מלא בנוסף לאיזוק אלקטרוני מיום שחרורו ממעצר, עד היום קרוב ל-15 חודשים, תקופה אשר בה לא נרשמה ולו הפרה אחת.

באשר לאמור בתסקיר שירות המבחן, טען הסניגור כי העדר ההמלצה לטיפול בבעיית האלכוהול, אינו נובע מחוסר שיתוף פעולה מצד הנאשם, אלא נובע מהעדר נזקקות טיפולית כיום.