גזר דין בתיק פ 3056/06

הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של הריגה לפי ס' 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

יצוין כי תחילה כנגד הנאשם הוגש כתב אישום שייחס לו עבירת רצח לפי ס' 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובמסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום ושונתה הוראת החיקוק כמצוין לעיל.

כמו כן, הוצהר בפנינו כי אין הסדר לעונש, וכל אחד מהצדדים יהא רשאי לטעון באופן "פתוח" בכפוף להפקדת פיצוי כספי על-ידי הנאשם לטובת אלמנת המנוח בסך של 70,000 ש"ח (בני משפחת המנוח נכחו באולם, וכהצהרת באת כוח המאשימה, מודעים להסדר והסכימו לו).

א.         עובדות כתב האישום המתוקן:

על-פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 3.8.2006 בשעות הערב, ישב הנאשם, ביחד עם אישרו איסקוב (להלן: " המנוח"), יליד 1957, ברחבת בית קפה ברח' העלייה באור עקיבא (להלן: "בית הקפה").

סמוך לפני חצות, בעודם יושבים בבית הקפה, התפתח ויכוח בין המנוח לבין הנאשם במהלכו הציע זה האחרון להמשיך וללבן את הדברים ברכבו שחנה בקרבת מקום.

בהגיעם לרכב התיישב הנאשם במושב הנהג, והמנוח התיישב במושב שלידו. המנוח ביצע תנועת יד לעבר כיס מכנסיו, ואז הוציא הנאשם מתוך תא הדלת הסמוכה אליו נדן ומתוכו שלף סכין שאורך להבה כ-11 ס"מ (להלן: "הסכין"), ודקר באמצעותה את המנוח 2 דקירות בבית החזה, תוך שהמנוח מנסה לגונן על עצמו.

אחת הדקירות חדרה את בית חזהו של המנוח משמאל, ופגעה בלב, בסערפת ובדופן הקיבה, והשנייה גרמה לפצע חתך בבית החזה מימין. כן נגרם למנוח פצע חתך בכף היד השמאלית. הדקירה בבית החזה מצד שמאל הביאה למותו של המנוח.

לאחר הודיית הנאשם והרשעתו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן, ביקשנו את שירות המבחן להכין תסקיר בעניינו.

ב.         תסקיר שירות המבחן:

בתסקיר מיום 21.3.2007, פורטו מכלול נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, ובכלל זה צוינה עובדת עלייתו לארץ מקווקז עם משפחתו הגרעינית בשנת 1982, היותו נשוי ואב לשני ילדים.

התסקיר מפרט את נסיבות ביצוע העבירה כפי שסופרו על-ידי הנאשם, לפיהן במהלך האירוע התגרה המנוח בנאשם מילולית, ונכנס ללא רשותו לרכבו במטרה לשוחח עמו. שם ראה הנאשם את המנוח מכניס יד לכיס מכנסיו, ומתוך חשש כי הלה עומד לפגוע בו, נטל סכין ששימשה אותו לעבודתו והייתה מצויה ברכבו, ודקר את המנוח.

הנאשם ביטא חרטה על המעשה ותחושת אשמה על שגרם למות אדם והותיר את ילדיו יתומים מאב. כן ביטא נכונות לפצות את משפחת המנוח כמידת יכולתו, זאת אף מעבר לסכום לו התחייב במסגרת הסדר הטיעון.

קצינת המבחן התרשמה מהנאשם כאחד "המתקשה לקחת בעלות על חלקים תוקפניים באישיותו, אשר באו לידי ביטוי בביצוע העברה נשואת הדיון הנוכחי".

נוכח העובדה כי הנאשם הציג עצמו כמי שמנהל אורח חיים נורמטיבי, נמנע משתיית משקאות אלכוהוליים ומתרחק מחברת אנשים המעורבים בפלילים, ונוכח העובדה כי לא ביטא "נזקקות לקשר טיפולי", נמנעה קצינת המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו.

ג.          טיעוני באי כוח הצדדים לעונש:

באת כוח המאשימה בטיעוניה לעונש הדגישה את החומרה שיש לראות בקיפוח חיי אדם בעקבות ויכוח חסר משמעות, כהגדרתה, בין הנאשם למנוח.

בהפנותה למסכת העובדתית שבכתב האישום המתוקן טענה באת כוח המאשימה כי הנסיבות מלמדות על מסוכנותו של הנאשם, אשר רק על בסיס הנחה שגויה כי המנוח רוצה לעשות שימוש בסכין - הנחה שהתבססה על תנועת יד של המנוח ואשר מבחינה עובדתית הייתה הנחה מוטעית - דקר את המנוח למוות.

עוד ציינה באת כוח המאשימה את הטרגדיה המשפחתית שפקדה את משפחת המנוח, שהיה בן 49 במותו, אב ל-10 ילדים בני 5-19, ואשר משפחתו קרסה בעקבות אבדן מיותר של אבי המשפחה.