גזר דין בתיק פ 3049/04

הנאשם הורשע בעבירות בניגוד לסעיפים 402(ב)+29, 499(א)(1), 192 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, קרי, שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ואיומים.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום, במועד שאינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם יחד עם שניים אחרים, ילידי 1988 קשר לבצע מעשי שוד לשם גניבת פלאפונים וכסף מעוברים ושבים ברחוב.

לשם הוצאת הקשר לפועל, הצטיידו השלושה בכובעי גרב ובמכשיר מתכתי חד שיש בו כדי לסכן או לפגוע.

בהמשך לאמור לעיל, ביום 17.04.03 בסמוך לשעה 02.20 לפנות בוקר ראו השלושה שני נערים בתחנת אוטובוס בסמוך לרח' ורד בקרית ביאליק ו "תוך שהם חבושי כובעי גרב ותוך כדי שהנאשם אוחז בידו מכשיר מתכתי חד פנו אל הנערים ודרשו שיתנו להם את הפלאפונים והכסף שלהם". הנאשם  וחבריו היכו את הנערים ואחד מהם חיפש בגופם וגנב מהם כ- 40 ש"ח שהיה ברשותם (להלן: "מעשה השוד הראשון").

עוד נטען בכתב האישום כי לאחר הצלחתם במעשה השוד הראשון, המשיך הנאשם ושני חבריו בהוצאת הקשר אל הפועל, וכעבור כדקות ספורות מהמעשה המתואר לעיל, פנו אל קטין נוסף שהלך לתומו כאשר הם חבושי כובעי גרב, דרשו ממנו כי יתן להם כסף וניסו לחטוף ממנו את תיקו. משסרב והחל לצעוק, החלו השלושה להכותו בפניו ובגופו. הנאשם אחז מכשיר מתכתי, נופף בו, לאחר מכן הצמיד אותו לגופו של המתלונן כדי להפחידו עד כי הלה החל לחוש את הדקירות בגופו.

המתלונן שיחרר את תיקו לאחר ששמע את אחד מתוקפיו אומר לנאשם שידקור אותו, מפחדו עשה כן, השלושה גנבו את תיקו  ונסו מהמקום.

לאחר הודאת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, קבעתי כי הנאשם ביצע את העבירות, והוריתי לשירות המבחן להכין תסקיר בעניינו.

ביום 29.06.04, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער, שהוכן על ידי הגב' מאיה אשור, בו פורטו בהרחבה נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם.

מהתסקיר ניתן ללמוד על הרקע המשפחתי של משפחת הנאשם טרם עלותה לישראל מאתיופיה, סיפור עלייתה של אם המשפחה, כאם חד הורית לישראל בשנת 1991, זאת לאחר שאבי המשפחה נהרג במהלך שירותו הצבאי באתיופיה.

כמו כן, הובא סיפור קשיי השתלבותה של המשפחה בישראל.

מסתבר כי, אין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים. כבר בגיל צעיר יותר, נפתחו נגדו תיקים פליליים במגוון עבירות רכוש ואלימות.  בגין חלק מהתיקים הפליליים עמד לדין ובית המשפט לנוער, החליט שלא להרשיעו והטיל עליו פיקוח של קצין מבחן לשנה, חתימה על ערבות עצמית וביצוע 100 שעות למען הקהילה.

באשר להסתבכותו בפלילים נשוא תיק זה, ציינה קצינת המבחן כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו, ועל פי התרשמותה, הבין את חומרתם, אך מתקשה לעבד רגשית את השלכות מעשיו, וכי יש להמשיך בכך בתהליך טיפולי תוך הדגשת העובדה כי בפרק זמן זה, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים.

כמו כן ציינה קצינת המבחן בתסקירה מהמועד הנ"ל, את שתיאר בפניה הנאשם בדבר שינוי שחל בו, ואולם, למרות זאת הוא מרגיש כמי שזקוק להמשך קשר טיפולי, וכי הגיע באופן רציף עד לחודש מאי אותה שנה, לטיפול פרטני.

בסיכום תסקירה סברה קצינת המבחן כי הנאשם עבר שינוי בתפקודו והתנהגותו, התרחק מעולם הפשע, ולו שאיפות נורמטיביות וחיוביות לעתיד, על כן סברה כי אין באותו שלב אפשרות להמליץ המלצה סופית בעניינו, הרשעתו או אי הרשעתו בדיון, זאת משום הערכתה כי  "מדובר בנער שעדיין לא בחר בהתנהגות עבריינית כדפוס התנהגותי...".

את תסקירה סיכמה בציינה:

"במידה ובמעמד בית המשפט יביע הנער הסכמה לשתף פעולה, הננו ממליצים לדחות את ההחלטה בעניינו לשלושה חודשים במהלך יבחן שיתוף הפעולה מחוייבותו של דני(הנאשם י.א) לטיפול ויכולתו להפיק מהקשר הטיפולי".

נעתרתי לבקשת שירות המבחן ודחיתי את המשך הדיון ליום 23.09.04.

ביום 22.09.04 הוגש תסקיר משלים בעניינו של הנאשם בו ציינה הפעם קצינת המבחן כי "הנאשם סבל מבעיות רפואיות מזיהום חריף שתקף את גופו", בשל כך, אושפז מספר פעמים בבית חולים, נותח והדבר מנע ממנו להגיע למפגשים שנקבעו עימו. כמו כן ציינה קצינת המבחן כי הנאשם חזר בתשובה והחל לומד בישיבה בחיפה.

בנוסף לכך, צויין כי הנאשם נמנע מביצוע עבירות והתרועעות עם חברה שלילית, חשוב לו להצליח ולדבוק באורח חיים נורמטיבי.