גזר דין בתיק פ 2941/01

1.         כתב האישום

כתב האישום עניינו עבירות על פקודת המכס (נוסח חדש) ועל חוק מס קניה (טובין ושירותים) תשי"ב-1952. עם תום שמיעת הראיות הורשעו הנאשמים בחלק מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום וזוכו מהחלק הנותר.

העובדות הצריכות לעניין קובצו בהכרעת הדין המפורטת ולהלן, יובאו בקצרה עיקרי הדברים.

הנאשמת היא חברה שעיסוקה ייבוא ושיווק סיגריות והנאשם הינו בעליה ומנהלה הפעיל. על-פי כתב האישום בתקופה שבין אוקטובר 95 לביו מאי 97 הגישו הנאשמים למכס 468 רשימונים הכוללים הצהרות כוזבות בדבר המחיר הסופי  של הסיגריה לצרכן, המחיר המוצהר הונמך וכך, בכוונה להטעות, השתמטו מתשלום מס קניה.

יצויין כי הנאשמים זוכו מעבירה לגבי 215 רשימונים .

2.         טיעוני הצדדים

א.        ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש, מציינת  כי הנאשמים הורשעו במסירת 253 הצהרות כוזבות למכס והשתמטו מתשלום מס קניה במסגרת הרשימונים נשוא אותן הצהרות. בכך עברו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

253 רשימונים הם בבחינת 253 כתבי אישום נפרדים אשר אוחדו לכתב אישום אחד ובמסגרתו ההגנה ניהלה את המערכה " תוך יצירת מיסטיפיקציה" ופיזור עשן לענין משמעות המונח " מחיר לצרכן"  ודרך חישובו. בפועל, מדובר בתיק מרמה רגיל וכך קבע בית המשפט.

לדעת  התובעת הנאשם הוא עבריין רצדיביסט אשר במשך 10 חודשים הוא עובר כמעט יום יום את אותה עבירה באופן שיטתי, בערמה,  בבוטות, בתכנון מדוייק ו"בשיטת מצליח", כהגדרתה. נאמן לשיטה זו הוא משכלל אותה במהלך התקופה ועם התפתחותה הוא  צמצם את הבסיס המתחייב לתשלום המס תוך עשיית רווחים על חשבון המכס. את הטענה  בדבר  אי בהירות בחוק עד כדי קושי בהבנתו  מבקשת התובעת לדחות מאחר ואין בה היתר לעבור עבירות  ויכול היה הנאשם לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים על מנת להעמיד דברים על מכונם.

על פי חישוביה, על סמך הקביעות בהכרעת הדין, נגרם לאוצר המדינה הפסד של 617,685 ש"ח קרן ובמצב דברים זה על בית המשפט להענישו על פי הפסיקה הנוהגת. לענין הפסיקה, מגישה ב"כ התביעה שורה של פס"ד בהם נקבע כי אין דין שונה לעברייני הצווארון הלבן ולעברייני הצווארון הכחול, אלה גם אלה הינם בבחינת מי שעוברים על החוק וחייבים לשאת בתוצאות.

במקרה דנן מדובר בעבירות כלכליות ומדיניות הענישה בעבירות מסוג זה הינה עונשי מאסר בפועל  וקנסות כבדים על מנת למנוע מן החוטא לצאת נשכר.

אכן עברו של הנאשם נקי וההליכים התמשכו, אך אין בשני טיעונים אלה כדי להוות עילה להקלה שכן מטבע הדברים עברייני הצווארון הלבן בעלי עבר נקי  המה ובאשר להליך המתמשך, הוא תולדה של חקירה מסועפת וקושי בהוכחת העובדות.

על כל אלה מבקשת התביעה להשית על החברה קנס כספי משמעותי ועל הנאשם, מאסר  בפועל, מאסר על תנאי לתקופה משמעותית וקנס משמעותי.

ב.         ב"כ הנאשמים מבקש לקבוע כי ההליכים נגד הנאשם התמשכו ולא באשמת הנאשם.  החקירה הסתיימה ביום 8.5.97,  העבירות נעברו עוד קודם לכן בסוף שנת 96' ומחצית שנת 97' ואילו כתב האישום הוגש אך בפברואר 2001. בין סיום החקירה לבין מועד הגשת כתב האישום התנהלו הליכים אזרחיים בין הצדדים והיו מגעים לסיים את הנושא במסגרת ההליכים האזרחיים. השיהוי של ארבע שנים מאז סיום החקירה ועד מועד הגשת כתב האישום מהווה עילה להקלה בעונש כפי שהוא לומד מהפסיקה.

לדבריו, גם מיום הגשת כתב האישום ואילך ניהלו הצדדים מו"מ לסיום המחלוקות ביניהם, הוגשו בקשות משותפות לעיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה אך הבקשות נדחו וההליכים בתיק זה נמשכו.  הלכה למעשה, לדבריו, עסקינן בתקופה לא ארוכה בה פעל הנאשם על פי מה שחשב והבין כנכון וראוי,  הוא פעל בגלוי ולא במסתרים וכל אותה עת מדיניות המכס הפלתה אותו לרעה ביחס לסיטונאים אחרים. עובדות אלה חייבות להוות נימוק להקלה בעונשו של הנאשם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוק שיצר מצב בלתי מתקבל על הדעת, כפי שגם בית משפט זה קבע.

זאת ועוד. הנאשם לא גבה כספי ציבור  ושלשל אותם לכיסו ואילו היה חושב שעליו לשלם מכס על פי תעריף גבוה מזה ששולם היה מעלה את מחיר הסיגריות וגובה  עבורן מחיר בהתאם.

            הנאשם כבן 40, נשוי, אב לשלושה, אדם נורמטיבי וההסתבכות בתיק זה הינו בבחינת מעידה אחת ויחידה בעברו. מזה 9 שנים החרב מתהפכת מעל ראשו והפרסומים בעיתונות  גרמו לו לפגיעה קשה וכל אלה מהווים  לגביו תשלום כבד ורב.

על סמך האמור לעיל הוא מבקש מבית המשפט להקל עם הנאשם ולהטיל עליו קנס ואם ימצא להחמיר עמו, גם מאסר על תנאי.

ג.         הנאשם מצדו מצטרף לדברי בא כוחו ומוסיף כי היה סבור כי הוא פועל במסגרת החוק לאחר שפעל על פי יעוץ שקיבל גם מיועצים שלו וגם מיועצים שהם נציגי המכס. מאז חקירתו  נערכו אצלו חקירות רבות נוספות ומעולם לא  נמצא רבב בעסקיו. ההליך בתיק זה גרם לו לנזק בלתי הפיך, לסבל רב ולפגיעה בשמו הטוב והוא מבקש להתחשב בו ולא להחמיר עמו.