גזר דין בתיק פ 2384/07

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירות על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א -1961 (להלן: " הפקודה") ועבירות על חוק מע"מ, תשל"ו -1975 (להלן: " חוק מע"מ") .

על פי כתב האישום הנאשם היה הבעלים והמנהל של עסק לפחחות וצביעת כלי רכב, והיה רשום במע"מ כעוסק מורשה. במעמדו כבעל עסק וכ"עוסק" היה הנאשם חייב בניהול פנקסי חשבונות ורשומות, בהגשת דו"חות תקופתיים למע"מ וכן בהגשת דו"חות למס הכנסה בהתאם לפקודה.

הנאשם הגיש דו"חות שנתיים המתייחסים לשנים 1998-2004 אך מדובר בדו"חות אשר הוגשו במרמה ועורמה: הוא השמיט מתוך פנקסי החשבונות שניהל הכנסות בסכום בלתי ידוע ולא פחות מסך 7,326,689 ש"ח לשנים 1998-2005, השמיט קניות בסך 612,224 ש"ח לשנים 1998 -2001, ובמועד בלתי ידוע במאי 2005 העלים או השמיד את ספרי החשבונות של עסקו.

לא זאת אף זאת. במטרה להתחמק מניכוי מס במקור הציג הנאשם למוסכים אתם עבד מסמכים מזוייפים וכוזבים לצורך מניעה או הפחתה של ניכוי מס במקור.

בנוסף, ביקורת שנערכה ע"י נציגי מע"מ העלתה כי הנאשם לא שילם את המע"מ הגלום בחשבוניות נשוא העסקאות הרבות שביצע ושעליהן לא דיווח, והפרש המס לתשלום הוא 1,136,082 ש"ח.

בעשותו את כל המתואר פעל הנאשם במרמה, עורמה, תחבולה ובמזיד במטרה ובכוונה להתחמק מתשלום מס אמת.

הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום וכך הורשע ב-7 עבירות על סעיף 220 (5) , עבירה על סעיפים 220 (6) ו- 216  (6) לפקודה, ב-42 עבירות על סעיפים 117(ב) (1) ועבירה על סעיף 117 (ב) (7) לחוק מע"מ.

ראיות לעונש

מטעם הנאשם העידו שלושה עדים לעונש.

א.         העדה הראשונה היא עובדת סוציאלית בעיריית ת"א, מהמחלקה לטיפול בנפגעי סמים. לדבריה הנאשם מסר כי במשך 10 שנים השתמש באופן אינטנסיבי בסמים, לרבות סמים קשים, ומהיום בו נקלט ביחידה, 05.11.07, הוא נקי מסמים. מרגע קליטתו ביחידה שיתף פעולה עם המטפלים בו, הוא מצוי בטיפול פרטני וקבוצתי ואף נמצא בטיפול פסיכיאטרי תרופתי. המטפלים בו מתרשמים כי השימוש בסמים היווה נסיון להתגבר על דיכאון ממנו סבל, ואשר דרדר אותו.

היום משקם הנאשם את חייו ואת הקשר שלו עם גרושתו ועם הילדים, ומאסר לאדם במצבו עלול לפגוע בתהליך הטיפולי בו הוא מצוי.

ב.         בהסכמה הוגשו חוות דעת של מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים וכן חוות דעת של סגן פסיכיאטר מחוז ת"א.

ג.          העד הנוסף הוא מר אלי דדון, דודו של הנאשם וראש המועצה המקומית בית דגן, מקום מגוריו של הנאשם, והוא מכיר את הנאשם מיום היוולדו.

מדובר באדם שהקים משפחה לתפארת, אשר תרם גם לחברה ולכלל. בשנים האחרונות התברר לו, להוותו, כי חלה אצל הנאשם התדרדרות אשר אותה הסתיר מעיני הסובבים אותו.

במו ידיו המיט הנאשם על עצמו צרות, התגרש מאשתו, פירק את המשפחה ועזב את הבית, והיום גם הוא וגם המשפחה המורחבת עושים רבות על מנת לשקם את הנאשם ולהצילו.

ד.         העד הנוסף הוא רו"ח של הנאשם. לדבריו הנאשם הגיע להסכמות עם מס הכנסה אך הנושא לא נסגר מאחר ולא הצליח להגיע להסכם גם עם מע"מ.

הנאשם עומד על כך כי רשויות המס יגיעו עמו לעסקה כוללת, אך לא עלה בידו להשיג מבוקשו ולכן עד היום לא שולם כל תשלום על חשבון חובו של הנאשם לקופת המדינה.

טיעונים לעונש

א.         ב"כ התביעה , עו"ד גור אריה, מבקשת לקבוע כי העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות ביותר, בין היתר בשל הסכומים הגדולים בהם עוסק כתב האישום.

הנאשם טוען למחלות נפש כאלה ואחרות אך מתברר כי אותן מחלות לא הפריעו לו לעבור את העבירות בהן הורשע. בכל שנות המס נשוא כתב האישום עבד הנאשם בשני מוסכים, במוסך שלו ובמוסך מורשה של ב.מ.וו, וכך הרוויח הון עתק. מחלתו או השימוש בסמים לא מנעו ממנו להתחמק מתשלום מס ולהעלים את הספרים המתעדים את העסקאות שביצע, וכך נאלצו רשויות החקירה לעבור מסלול ארוך וקשה לאיתור החשבוניות החסרות, על מנת לעמוד על היקפי הסכומים עליהם לא דיווח הנאשם.

עד היום הנאשם לא הסיר את המחדלים, ועל כן על בימ"ש ללכת על פי הקבוע בחוק ובפסיקה ולהטיל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה ממושכת, קנס גבוה ומאסר על תנאי (מגישה פסיקה שסומנה ג').