גזר דין בתיק פ 2376/06

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הסתננות לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות וכן  בעבירה של ניסיון למתן סעד למסתנן - עבירה לפי סעיף 25 לחוק הנ"ל בצירוף סעיף 6 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) - 1954.

הנאשם תושב מחנה ג'בליה מרצועת עזה.

באישום הראשון מיוחס לנאשם כי בתאריך 5.3.06 קשר קשר עם עימאד אבו שריד  (להלן: "עימאד") להכנס לישראל שלא כדין בהמשך עברו הנאשם ועימאד מעזה למצרים ולאחר מכן חצו את גבול ישראל מצרים בסיועו של תושב סיני בשם אסמעיל והגיעו לאיזור מצפה רמון.

הנאשם בתאריך 17.4.06 סמוך לשעה 20:45, נעצר בקרבת צומת עד הלום סמוך לאשדוד.

באישום השני מיוחס לנאשם כי במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, אולם במחצית השניה של חודש אפריל 2006, קשר קשר עם אסמעיל, לתת סעד למסתננים, ולהקל על הסתננותם ועל שהותם בישראל שלא כדין.

במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו, טלפן אסמעיל לנאשם וביקש ממנו להפגש עם גומעה עזם ועם ריזיק שאבן (להלן: שני המסתננים), לאחר כניסתם לתוך שטח ישראל להסיע אותם לנקודה מסויימת, והנאשם הסכים לבקשתו ואף יצר קשר עם תושב טייבה בשם סולימן (להלן: "הנהג") וביקש ממנו להסיע את שני המסתננים תמורת כסף בעבור ההסעה.

בתאריך 13.4.06, יצר עם הנאשם קשר אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה והודיע לו כי עליו לאסוף שני המסתננים הממתינים לו בקרבת העיר באר-שבע.   בסמוך לאחר מכן המעשה סוכל בעקבות מעצרם של שני המסתננים על ידי כוחות הבטחון.

ב"כ המאשימה על רקע המעשים אשר הורשע בהם הנאשם עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע וכן מאסר על תנאי, קנס כספי וזאת בהתחשב בחומרת העבירות שהורשע בהן הנאשם וכן נסיבות ביצועם בשים לב לסיכון הרב במתן סעד למסתנן לישראל בין אם מדובר בזר תמים המבקש למצוא פרנסה בישראל או לבקר את קרוביו ובין אם במפגעים פוטנציאלים.

ב"כ הנאשם מנגד עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם בהתחשב בכך:

תיקון כתב האישום, הודאתו שחסכה זמן שיפוטי יקר, מטרת הכניסה לישראל היתה לצורכי עבודה על רקע המצוקה הכלכלית של הנאשם ובני משפחתו, המתגוררים במחנה פליטים בעזה. 

הנאשם נשוי ואב ל - 3 ילדים.  הפנים את חומרת מעשיו על רקע חקירותיו בתנאי מעצר קשים על ידי זרועות הבטחון, שיתף  פעולה עם חוקריו והודה בהזדמנות הראשונה.

עוד ציין ב"כ הנאשם המלומד כי עברו של הנאשם אינו מכביד, לחובתו שתי הרשעות קודמות בלבד. הראשונה משנת 1995 בגין שהייה שלא כדין בישראל, ו השניה משנת 1997 בגין כניסה לישראל שלא כחוק.

עוד טען ב"כ הנאשם כי חלקו של הנאשם ביחס לעבירה של ניסיון למתן סעד למסתנן הינו מנורי כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן.

הנאשם הביע חרטה בפני על מעשיו ומסר עוד כי לא היתה לו כל כוונה לפגוע בבטחון המדינה.  עוד מסר כי כל מטרתו מהכניסה לישראל היתה לצורכי פרנסה.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר משירות המבחן  שאינו בא בהמלצה בעניינו.  יחד עם זאת צויין היות ומדובר באדם שאינו ישראלי, איננו רואים מקום להתערב בשיקולי הענישה אולם היה ובית המשפט יטיל על הנאשם מאסר לריצוי בפועל ממליצים לבית המשפט שיורה לשלטונות שב"ס להפנות את הנאשם לבדיקה רפואית מקיפה שתתייחס גם להיבט הפסיכיאטרי.

מהתסקיר שהוגש עולה שמדובר בנאשם בן 30, תושב עזה, מובטל, נשוי ואב ל - 3 ילדים. 

לדברי הנאשם בפני קצינת המבחן בהיותו בן 12 אביו נפטר ועול פרנסת המשפחה נפל על כתפי אימו.  עוד תיאר את המצוקה הכלכלית בה שרויה משפחתו.

ביחס למצבו הבריאותי מסר כי בהיותו בן 17 היה מעורב בתאונה אשר בעקבותיה חלה הרעה זמנית במצבו הרגשי אשר התבטאה בקושי לשלוט בכעסיו.  עוד מדבריו לא ברור באם טופל בעבר על ידי רופא ניורולוג או פסיכיאטר.  יחד עם זאת מסר כי ידוע לו כי עליו ליטול תרופות כלשהם.

עוד לדברי הנאשם בפני קצינת המבחן כי בין השנים 1991 - 2000, עבד בעבודות שונות ומזדמנות בשטחי ישראל כגון: עבודות חקלאות, בנין, ניקיון.   עוד לדבריו בשנת 2000 הקים עסק פרטי לסחר בגרוטאות וקיבל אישור עבודה בארץ אך לאחר כחודשיים עם תחילת אירועי האינתיפאדה נשלל ממנו רישיון העבודה.