גזר דין בתיק פ 23/07

1.         הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בסחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז- 1977(להלן: "החוק"), איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק והטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק הבזק (תקשורת ושידורים), תשמ"ב-1982. מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 13.10.07 איים הנאשם על המתלונן, קטין יליד 1990, שהיה בקשרי חברות עם קטינה שהינה חברתו הנוכחית של הנאשם, כי אם לא ישלם לו 5000 ש"ח, יכה אותו, משום שהעליב את הקטינה. בתאריך 19.10.07 שלח הנאשם לקטין הודעת טקסט מאיימת באמצעות הטלפון. בתאריך 22.10.07 הגיע הנאשם למקום עבודתו של הקטין ושאל כיצד מתקדם עניין הכסף. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המאשימה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. הנאשם היה עצור כשישה שבועות לערך ושוחרר בתנאים מגבילים.

            בין הצדדים סוכם, כי שירות המבחן יערוך תסקיר, בעוד עמדת המאשימה הינה השתת מאסר בפועל.

2.         מהתסקיר עולה, כי הנאשם גדל במשפחה בת 5 נפשות. כשהיה בן 11 אביו נהרג בתאונת דרכים ואמו נפצעה קשה ונזקקה לטיפול והשגחה רצופים. התאונה גרמה לנאשם למשבר שהתבטא בהתבודדות ובהעדרות מהלימודים. למרות זאת, סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי כנהג. לאחר מכן החל לעבוד כשף במסעדה. בעבר השתמש, לדבריו, בסמים מסוג הרואין במשך כשלוש שנים וחדל בכוחות עצמו. כיום אינו משתמש עוד בסמים. הנאשם נטל אחריות על העבירות שעבר והביע חרטה.

            במהלך תקופת  שחרורו בתנאים מגבילים, היה הנאשם נתון בפיקוח שירות המבחן ושולב בטיפול קבוצתי. שירות המבחן התרשם, כי מדובר בצעיר, המתאפיין בסיפור חיים קשה ומורכב, הניחן בכוחות חיוביים וטובים לתפקוד במישור החברתי והתעסוקתי.  לכן המליץ לבטל את הרשעתו בדין, להעמידו בפיקוחו ולחייבו לבצע 350 שעות עבודה לתועלת הציבור.

3.         ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש, כי עבירת סחיטה באיומים פוגעת באושיות החברה ומחייבת תגובה עונשית הולמת, מקל וחומר  כשעסקינן בעבירה שנעברה כלפי קטין. לכן ביקשה לגזור על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלונן.

            הסניגור פרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם הכוללות היתמות מאב שהותירה בו משקעים עמוקים שהובילו, ככל הנראה, לאימוץ התנהגות כוחנית, שבאה לכלל ביטוי בעבירות שנעברו. כמו כן הוסיף, כי בניגוד לעבירות הסחיטה "הקלאסיות", הנאשם אינו מהלך אימים על הציבור ואהבתו לקטינה פגעה בשיקול דעתו. הוא עמד בהרחבה על הצלחת ההליך הטיפולי וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

4.   בעבירות של סחיטה הנעברות, בין באמצעות הפעלת כח פיזי ובין באמצעות איומים, טמון  כיעור רב  המתווסף לחומרתן. כך נאמר בע"פ 602/02 רפי אוחנינה נ. מדינת ישראל, תק-על 2002 (2),411:

"עבירה של סחיטה באיומים פוגעת באושיות סדרי החברה. ניצול חולשתו של אדם, באיומים על בטחונו ושלומו והטלת אימה כדי להשיג דבר מהקורבן מחייבת תגובה עונשית קשה".

בית המשפט פסק בע"פ 1725/07 מדינת ישראל נ. פלוני, (פורסם באתר נבו) כדלקמן:

אכן, ערים אנו לכך שהנסחטים במקרים רבים אינם נכונים להתלונן פן יבולע להם, והרי אין ניתן להעמיד שוטר ליד כל נסחט 24 שעות ביממה. לפיכך נודעת חשיבות מרובה להרתעת הסוחטים. יתר על כן, המדובר בעבירות שיש בהן שפל מדרגה מוסרי מיוחד;

בע"פ 9839/06 מדינת ישראל נ' חבני (טרם פורסם) ציינה חברתי השופטת ברלינר, כי "סחיטה היא עבירה שיש בה יסוד של שפלות לצד ההיבט הרכושי שבה". שפלות זו מתבטאת בהשגת רווחים קלים על חשבון הזולת, תוך הטלת אימה ופחד עד כדי חשש לחיים ולמשפחה".

5.         השימוש בסמכות אי הרשעה ייעשה במקרים נדירים וחריגים בלבד. המבחנים נקבעו בשורת פסקי דין, וההלכה בנידון היא מן המפורסמות. רק לשם הדגמה ראו: ר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], ע"פ 2083/96 כתב נ. מדינת ישראל פ"ד (3) 337, ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ. פלוני, פ"ד נד (3), עמ' 685 וע"פ 9262/03 פלוני נ. מדינת ישראל , פ"ד נח (4), 869.

בהלכת תמר כתב קבעה כב' השופטת דורנר, כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.

6.         אינני סבור כי במקרה שבפנינו מתקיים ולו תנאי אחד מהתנאים שמנתה כב' השופטת דורנר בהלכת כתב. עסקינן בעבירות חמורות. לא מצאתי כי ההרשעה בדין עשוייה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. הנאשם יוכל להמשיך לעבוד במקצועו. זאת ועוד,  המלצת שירות המבחן מתעלמת מהאינטרס הציבורי וגם מסיבה זו היא אינה מקובלת עליי.

            לקולא התחשבתי בהודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי יקר, בגילו הצעיר, בהעדר עבר פלילי ובתקופות בהן היה עצור מאחורי סורג ובריח ומשוחרר בתנאים מגבילים.

7.         אשר על כן, אני גוזר עליו את העונשים כדלקמן:

א.         חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות. בהתאם לחוות-הדעת שנערכה ע"י הממונה על עבודות השירות, ירצה הנאשם את עונשו ביחש"מ דרום (מחנה נתן) בעבודות אחזקה וסיוע, שירותים ומנהלה בימים א' עד ה' בשבוע בין השעות 08:00 עד 16:00 באחריות  עליזה דדון וזאת החל מתאריך 7.10.08.

ב.         6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירות אלימות ואיומים.

ג.          הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.