גזר דין בתיק פ 2187/06

גזר דין - נאשם 2

1.         הנאשם הורשע, על פי הסדר טיעון, בעבירות של: שהייה בלתי חוקית; ניסיון שוד בנסיבות מחמירות וכן בפציעה בנסיבות מחמירות.

2.         על פי כתב האישום, ביום 4.12.06, בשעה 04:30 הגיעו הנאשם, יחד עם אחיו נאשם 1 לחנות המכולת של המתלונן, שהנו יליד 1948 בשכונת מוסררה בירושלים כשבכוונתם לבצע שוד. משפתח המתלונן את החנות ופנה להדליק את האור, ובטרם הצליח לעשות זאת, הגיחו שני הנאשמים מאחוריו. הנאשם אחז במתלונן בפיו כדי למנוע ממנו אפשרות שיקרא לעזרה ואיים עליו באומרו: "אם תעשה תנועה אחת אני אהרוג אותך". הנאשם 1 הכה במתלונן באבן גדולה שנטל קודם לכן וכתוצאה מכך החל המתלונן לדמם בראשו. הנאשם איים על המתלונן באומרו: "אתה רואה את הדם אני אחסל אותך אם תפתח את הפה". המתלונן חש מעורפל והיה על סף איבוד הכרתו. בשלב זה הגיע למקום עובר אורח ותפס את הנאשם.

3.         בא כוח המאשימה מבקש להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת משלוש שנות מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי. מדובר בעבירה חמורה של ניסיון שוד אלים ופציעה של המתלונן שהנו אדם מבוגר, בן כששים שנים, והעונש המתאים הוא עונש חמור. הנאשם פעל מתוך חלוקת תפקידים ברורה בינו ובין אחיו, כך שאם תועלה טענה שחלקו היה קטן יותר אין להישמע לה. בא כוח המאשימה ציין כי אחיו, נאשם 1, נגזר דינו לשלוש שנים וחצי.

4.         הסנגור מבקש להקל בעונשו של הנאשם ולהסתפק בתקופת מעצרו כמאסר בפועל. נסיבות חייו של הנאשם קשות ביותר. שני הוריו נכים, אמו קטועת רגליים בגלל מחלת סכרת ואביו מהלך על קביים בגין תאונת עבודה. לנאשם יש 5 אחים ואחות קטנה, שלושה מתוך אחיו נמצאים בבית כלא, ומי שנשאר בבית אח בן 18 ואחות בת 13 שנים. מצבה הכלכלי של המשפחה בכי רע ובכלל תנאי המחייה בכפר בו מתגוררת משפחת הנאשם הם קשים ביותר. הנאשם נגרר אחרי אחיו, נאשם 1, שיש לו ניסיון בעבירות רכוש, ומבוגר ממנו בשנתיים. חלקו של הנאשם באירוע הנו קטן יותר משל אחיו. הוא לא הכה את המתלונן ובסך הכל הוא השתמש באיומים נגד המתלונן. הסנגור ניסה לשכנע שקיים הבדל בין הנאשם ואחיו, בין אם מדובר בהבדל הגיל, בהעדר עבר פלילי ולעניין חלקו הקטן, לטענתו. מאז מעצרו, הנאשם לא ראה את הוריו ואחיו שבבית, בגלל שהם תושבי השטחים. הוא הוסיף, שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט וגם מהמתלונן את הטראומה של מתן עדות גבי מה שאירע.

5.         הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה. ביקש סליחה והביע צער על מעשיו. הוא הביע פליאה כיצד הוא מעד את המעידה הזאת.

6.         שני הצדדים הגישו פסיקה התומכת בעמדותיהם.

7.         מדובר בנאשם יליד 1986, תושב השטחים. העבירה בה הורשע הנאשם הנה מן החמורות שבספר החוקים. הנאשם לא חס על חייו של אדם מבוגר המתקרב לגיל הששים (יליד 1948). הנאשם נקט כלפיו בלשון איומים של הריגה, כשכל חטאו של המתלונן הוא שהוא הגיעו לחנותו בשעה מוקדמת ביותר על מנת להתפרנס. העבירה לא הושלמה לא בגלל שהנאשם חזר בו והתחרט אלא בגלל שהזדמן למקום אזרח עובר אורח, אשר התערב באירוע ושיבש לנאשם ולאחיו את תוכניותיהם.

8.         עבירת אלימות בכלל ועבירת אלימות נגד מבוגרים בפרט, מעוררת שאט נפש רבה. זהו מעשה נבלה שקשה לכפר עליו אלא בהטלת עונש חמור ומרתיע. נסיבות חייו של הנאשם, כפי שתוארו על ידי הסנגור הן קשות. זאת יש להבהיר, שקיומן של נסיבות אישיות אינן מהוות הרשאה או היתר לפגוע באחרים שאין להם כל קשר למצבו הקשה ולנסיבותיו הקשות של הנאשם. במצב זה המשקל שיש לתת לנסיבות אלה הוא קטן יחסית. הטענה שחלקו של הנאשם הנו קטן אין לה מקום במקרה זה, הרי לאחר שהנאשם ראה את דמו של המתלונן כתוצאה מהמכה שנתן אחיו, הוא השתמש בו לצורך המחשת רצינות האיום.

9.         לאחר שלקחתי בחשבון את בשיקולים לחומרא - חומרת העבירות, והעובדה שהקורבן הנו אדם מבוגר והיה קורבן לאלימות מצד הנאשם, וכן השיקולים לקולא - גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, הודאתו והבעת החרטה והצער שלו ובזה שחסך מהמתלונן להופיע ולהעלות שוב את הזיכרונות הקשים אותם עבר באירוע, וכן נסיבות חייו הקשות, יעמוד עונשו של הנאשם על אלה:

1.                    24 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 4.12.06.

2.                    18 חודשים מאסר על תנאי שלא ירצה אלא אם יבצע עבירה ממין העבירות בהן הורשע תוך שנתיים מיום סיום ריצוי עונשו, למעט עבירה על סעיף   12א לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

3.                      3 חודשי מאסר על תנאי שלא ירצה אלא אם יעבור על סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, תוך 18 חודשים מיום סיום ריצוי עונשו.

ניתן היום י' באב, תשס"ז (25 ביולי 2007) במעמד הצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.