גזר דין בתיק פ 2173/03

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר דיוני בעבירות של סחיטה באיומים- שתי עבירות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, כניסה לישראל שלא כחוק.

עבירות לפי סעיפים 428 רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977, 274(1) לחוק הנ"ל, 12(1) לחוק הכניסה לישראל תש"ב-1952.

האישום הראשון:

בתאריך 15/3/03, חתמו המתלוננים על זיכרון דברים עם הנאשם, לפיו ישפץ הנאשם את ביתם של המתלוננים תמורת סכום של 30,000 ש"ח. בהמשך הביא הנאשם עובדים ורכש חומרים והחל לשפץ את ביתם של המתלוננים. בהתאם למוסכם, שילמו המתלוננים לנאשם סכום של 24,480 ש"ח בתשלומים עד למועד 18/4/03.

בתאריך 19/4/03, סמוך לשעה 19:00 התקשר הנאשם אל המתלוננים ובשיחת טלפון עם המתלוננת דרש מהמתלוננים שישלמו לו סכום של 6,000 ש"ח, ללא שיבצע את התחייבויותיו וטען כי הכסף מגיע לו ללא קשר לעבודה ואיים על המתלוננת בכך שאם לא יועבר אליו הכסף, יקח את רכבם וביתם ומשפחתם תהיה בסכנה.

למחרת בתאריך 20/4/03, סמוך לשעות הבוקר, התקשר הנאשם לפלאפון של המתלונן והמתלוננת ושוב איים הנאשם על המתלוננת בכך שאמר שיראו מה שיקרה להם ולרכוש שלהם. באותו היום התקשר הנאשם מספר פעמים למתלוננים ודרש שוב את הכסף ואיים כי ישלמו את הכסף גם בכוח וכי ישרוף להם את הבית, את הילדים והתינוקת וכי ישלמו על זה ביוקר.

אישום שני:

בתאריך 20/4/03, סמוך לשעה 14:00 בהמשך למתואר באישום הראשון, הגיעו המתלוננים לתחנת המשטרה בבאר-שבע ומסרו תלונה כנגד הנאשם בגין שיחות טלפון.

לאחר הגשת התלונה, יצאו המתלוננים בלווית שוטרים להצביע על מקום מגוריו של הנאשם ובמהלך הנסיעה התקשר הנאשם לפלאפון של המלוננים ודרש מהם שוב את הכסף ואיים עליהם בפגיעה בגופם, ברכושם ובמשפחתם.

האישום השלישי:

בהמשך למתואר באישומים הקודמים, הגיעו השוטרים ויקטור עמיאל, שחר טרמצי, עינב אבוטבול לרחוב אביה השופט שבו לפי החשד התגורר הנאשם.

הנאשם התנגד למעצרו ע"י השוטר ויקטור ותקף אותו בכך שבעט בו, ניסה להמלט והיכה בו באגרופים ובבעיטות בגופו של השוטר, התנגד שישימו אזיקים על ידיו והשוטר ויקטור נאלץ להפעיל כח על מנת להשתלט עליו ולהשכיבו על הרצפה.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם ואחר, נגרמו לשוטר ויקטור חבלות בכף יד שמאל ולשוטר טרמיצי חבלות ביד שמאל, שיפשופים בברכיים, כאבים במפשעה, בקרסול ימין ובגב התחתון.

אישום רביעי:

בתאריך 21/4/03, הנאשם שהה בישראל בלא שיש בידו היתר שהייה כדין.

ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה לעונש, על חומרת מעשי הנאשם כמתואר באישום הראשון והשני כך שדרש כספים שלא מגיעים לו תוך הטלת אימתו על המתלוננים. וכן עמדה על התופעה החמורה של תקיפת שוטרים אשר מנסים לבצע את עבודתם נאמנה, תוך הדגשת חשיבות הענישה המרתיעה במי שפוגע בשוטרים, במיוחד בימים אלו בהם האלימות כנגד שוטרים גואה.

מלבד זאת ע"פ עניות דעתה, בשיקולי הענישה יש לקחת בחשבון לחומרא את העובדה שהנאשם ביצע את העבירות נשוא כתב האישום בעת שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי למשך 6 חודשים. ומלבד זאת, הנאשם לא התייצב לדיונים בבית המשפט משנת 2003, זאת על אף שקיבל אישור כניסה לישראל למטרה זו. קרי, על אף שהנאשם ידע שמתנהל נגדו משפט, התחמק מהדיונים.

לאור כל האמור, מבקשת ב"כ האשימה  לגזור על הנאשם עונש מאסר ארוך ומרתיע, להפעיל את עונש המאסר המותנה במצטבר במלואו, לגזור פיצוי למתלוננים, קנס ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם מנגד גורס , כי המקרה שעומד בפנינו הינו סכסוך על רקע חוזה עבודה שבין הנאשם למתלוננים, על כן לעניות דעתו בשיקולי הענישה יש לקחת בחשבון לקולא שאין מדובר במקרה של סחיטה באיומים לשם סחיטה, אלא כל מטרתו של הנאשם הייתה לשם קבלת  הכסף עבור עבודתו בלבד.