גזר דין בתיק פ 2170/06

גזר דין (הנאשם 1)

1.       הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של הצתה ובסיוע להצתה, כאמור בהכרעת הדין מיום 15.7.07.

2.       ביום 21.6.06 סמוך לשעה 23:00 החליטו הנאשמים ביחד עם אחר להצית את בית הכנסת "שערי רחמים ושמחה" ברחוב החי"ל בגבעה הצרפתית. השלושה נסעו במכוניתו של הנאשם 1, ובהגיעם אל בית הכנסת שפכו דלק שקנו מבעוד מועד אל תוך בית הכנסת, הציתו אותו וברחו. בעקבות ההצתה, ניזוק חלק מן הריהוט של בית הכנסת, חלק מספרי הקודש נשרפו, ושני חלונות נשברו.

3.       במועד אחר קשרו הנאשמים קשר ביחד עם האחר הנ"ל להצית מכוניות של יהודים בגבעה הצרפתית. ביום 12.7.07, סמוך לשעה 22:00 הגיעו השלושה במכונית הנ"ל לרחוב בר כוכבא בגבעה הצרפתית, כשהם מצויידים בבקבוק מלא בבנזין בכוונה להצית מכונית. במקום חנתה מכונית מסוג מאזדה 6, בבעלותה של אלהאם שחרבי. שניים מן השלושה שפכו את החומר הדליק על מכונית המאזדה והציתו אותה, כשהשלישי נותר במכונית של הנאשם 1 על מנת להתריע מפני עוברים ושבים המתקרבים למקום. בשל ההצתה נשרף חלקה הקדמי של מכונית המאזדה.

4.       ביום 4.8.06 סמוך לשעת חצות, הגיעו הנאשמים והאחר הנ"ל במכוניתו של הנאשם 1 לרחוב החי"ל בגבעה הצרפתית כשהם מצויידים בבקבוק מלא בבנזין בכוונה להצית מכונית. במקום חנתה מכונית מסוג מאזדה של חברת החשמל. הנאשמים והאחר הציתו את מכונית המאזדה, באופן שהנאשם 1 והאחר נשארו לשבת במכונית של הנאשם 1 על מנת להתריע מפני עוברים ושבים המתקרבים אל המקום, והנאשם 2 יצא מן המכונית אל עבר מכונית המאזדה, שפך עליה את הבנזין, והצית אותו. לאחר מספר דקות חלפה במקום מכונית. כשהבחינו בה, החלו הנאשם 1 והאחר בנסיעה, והנאשם 2 החל לברוח בריצה לוואדי המוביל לעיסאוויה.

5.       בחודש ספטמבר 2006 קשרו הנאשמים והאחר קשר להצית מכוניות של יהודים בגבעה הצרפתית. ביום 24.9.06 לאחר חצות הלילה הגיעו השלושה במכוניתו של הנאשם 1 לרחוב האצ"ל בגבעה הצרפתית, כשהם מצויידים בבקבוק מלא בבנזין בכוונה להצית מכונית. במקום חנתה מכונית מסוג פורד של חברת "אביס". הנאשמים והאחר הציתו את מכונית הפורד באופן שבו שניים מהם שפכו את הבנזין על מכונית הפורד והציתו אותה, והשלישי נותר במכונית של הנאשם 1 על מנת להתריע מפני עוברים ושבים המתקרבים למקום. בעקבות ההצתה, נשרף חלקה הקדמי של מכונית הפורד. מכונית מסוג סוזוקי שחנתה בסמוך ניזוקה גם היא.

6.       בכל המעשים הללו הורשע הנאשם 1 על פי הודאתו בהסדר טיעון. על שותפו של הנאשם 1, הנאשם 2, נגזר ביום 15.7.07 עונש של 37 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר-על-תנאי, על-פי הסדר טיעון. בעניינו של הנאשם 1 לא הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה בעניין העונש, הם טענו באופן חופשי, ותמכו את דבריהם בפסיקה מתאימה.

7.       ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם 1 עונש חמור מזה שנגזר על שותפו, בשל עברו הפלילי, שתי עבירות מלפני כארבע שנים של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ב"כ המאשימה ערה לכך, ששותפו של הנאשם 1 הורשע גם בעבירה של התפרעות, ואולם לאור החומרה הרבה שבעברו של הנאשם 1, ראוי לדידה להחמיר בעונשו יותר מזה של שותפו. ב"כ המאשימה עמדה על  חומרתה של עבירת ההצתה, כעולה מן העונש שנקבע למבצעה בספר החוקים ועל תוצאותיה הפוטנציאליות הקשות והמסוכנות לגוף ולנפש. ב"כ המאשימה היפנתה לתמונות של בית הכנסת שנשרף, וציינה את דבר קיומם של אנשים מאחורי כל מכונית שהוצתה. ב"כ המאשימה ביקשה גם לחלט את המכונית ששימשה את הנאשם 1 ואת חבריו בביצוע העבירות.

8.       ב"כ הנאשם 1 טוען כי עמדתה של המאשימה מחמירה, ולדבריו החומרה נובעת מכך שמדובר בהצתת בית כנסת. ב"כ הנאשם 1 ער לחומרת מעשיו של הנאשם 1, אך טוען לחומרה מופחתת, היות ולא נגרם נזק לנפש אלא לרכוש בלבד. לדבריו, מן הראוי לשמור על אחידות הענישה, ולא לזקוף לחובתו של הנאשם 1, מעשי עבירה מן העבר, משום שכבר ריצה את עונשו ושילם את חובו לחברה.  ב"כ הנאשם 1 ציין את גילו הצעיר של הנאשם 1, כבן 19, את הבעייתיות שבחשיפתו לאורך זמן לאוכלוסיה עבריינית בבית הסוהר, ואת הצורך לעשות לשיקומו. ב"כ הנאשם 1 ביקש ליתן לנאשם 1 סיכוי לחזור למוטב לאחר ריצוי עונשו, ולהיות אזרח מן השורה. עוד ציין ב"כ הנאשם 1 כשיקולים לקולא את הודאתו של הנאשם 1 ואת החיסכון בזמן שיפוטי יקר. הנאשם 1 מצידו הביע חרטה על מעשיו, טען לגבי הרקע למעשים, ולדבריו למד את הלקח.

9.       אין ערוך לחומרתן של העבירות שהנאשם 1 הורשע בביצוען בכלל, ולאור הישנות מעשי ההצתה, הן בית הכנסת והן מכוניות בגבעה הצרפתית, בפרט. לפי טיבעה, סכנתה של האש היא עצומה. מצית האש יודע היכן היא באה לעולם, אך איננו יודע מה תכלה בדרכה. מסוכנותה הינה לרכוש ולנפש. שומה לעשות להרתעת הנאשם 1 ואחרים שכמותו. מנגד, מן הראוי להביא בחשבון  את נסיבותיו האישיות של הנאשם 1, את גילו הצעיר, חרטה שהביע, וליתן לו פתח של תקווה לעתיד. אכן, בעוכריו עברו הפלילי. עבירות שבעברו חמורות מעבירת ההתפרעות שבה הורשע הנאשם 2. ברם, בהביאנו בחשבון כי הנאשם 1 נתן את הדין בעבר על העבירות הללו, ואילו הנאשם 2 נדון על עבירת ההתפרעות במסגרת התיק הזה, ובהתחשב בעקרון הבסיסי המנחה בדבר אחידות הענישה אצל שותפים לעבירה, הנני סבור כי בעיקרו של דבר ראוי עונשו של הנאשם 1 להיות דומה לעונשו של הנאשם 2. לפיכך החלטתי להשוות את תקופת מאסרם. לעומת כן, החלטתי להורות על חילוט המכונית משום ששימשה שוב ושוב לביצוע העבירות, הגם שבכך יש פגיעה גם במשפחת הנאשם 1 ולא רק בו-עצמו.

10.     אני גוזר אפוא על הנאשם 1 עונשים כדלקמן:

א.             מאסר בפועל למשך 37 חודשים, החל מיום מעצרו 29.10.06.

ב.       מאסר על תנאי למשך 12 חודשים. הנאשם 1 לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור עבירה של הצתה, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר.

ג.       המכונית (איביזה מ"ר 3620207) תחולט.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, ח' באב תשס"ז (23 ביולי 2007), במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו עו"ד עלי סהר.

עינת