גזר דין בתיק פ 1176/05

הנאשם, טלאל פאהום, הורשע על פי הודאתו, בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן:

(א)       החזקת נשק, - עבירה לפי סעיף 144 (א) רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק").

(ב)        נשיאת נשק, - עבירה לפי סעיף 144 (ב) לחוק.

מן המפורט בכתב האישום עולה כי, בלילה שבין 23/12/05 - 24/12/05, הגיע הנאשם לפאב "הג'יקובס" שבנצרת עילית (להלן: " המועדון"), באותה עת הופיע במקום מורדכי שיטרית (להלן: " מורדי") כזמר. הנאשם ביקש ממורדי לאפשר לו לשיר, מורדי ואחרים שהיו במקום ביקשו להניאו מכך. בעת שהיה הנאשם במועדון נשא ברשותו נשק מסוג אקדח בראונינג (להלן: " האקדח") בתוך האקדח היתה מחסנית ובה שלושה כדורים 9 מ"מ. הנאשם נשא את האקדח והמחסנית שלא כדין. האקדח מהווה נשק כהגדרתו בסעיף 144 (ג) לחוק.

לאחר שמורדי סיים הופעתו, הנאשם ביקש ממורדי לצאת מהמועדון ומורדי כך עשה. בשלב מסויים החל מורדי לחזור לכיוון המועדון. בשלב זה הגיע מר ז'ק ממן בעל המועדון אל הנאשם, אחז בו והוציא מידו את האקדח והמחסנית.

האקדח שהנאשם החזיק לא היה תקין, בשל כך שחסר בו עצר. אולם, ניתן לירות בו כפי שנבדק במז"פ על ידי ירי של מספר כדורים, ונמצא כי הנשק פועל.

סמוך לתחילת ההליך המשפטי הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן בו הודה הנאשם.

תסקיר קצין המבחן :

לבקשת הנאשם הוגש תסקיר קצין מבחן ביום 13/4/06, ממנו למדתי כי, בידי קצין המבחן היה חומר מחקירה קודמת שהתנהלה בענינו בגין תיק אחר, וכי קצין המבחן נפגש עם הנאשם שלוש פעמים בקשר להכנת התסקיר.

הנאשם כבן 27 שנים, רווק, בן למשפחה המונה זוג הורים ושלושה ילדים, שני בנים ובת בגילאים 27-32, הנאשם הינו הבן הצעיר. האב כבן 60 מובטל, ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה, ומכור לטיפה המרה. האב נהג אלימות פיזית קשה כלפי אשתו וילדיו. האם כבת 55 הינה יהודיה - עקרת בית, הינה אם חמה ואוהבת. משפחת המוצא נמנית עם המעמד הסוציואקונומי נמוך.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבית ספר "שרת", שירת בצבע שרות מלא. לאחר שחרורו עבד בעבודות מזדמנות,ואף פתח חנות למכירת נעלים אשר נסגרה בשל מעצרו.

בשל התמכרותו של אביו לטיפה המרה,סבל הנאשם מאלימות פיזית קשה מצד אביו ובשל כך נהג לשוטט בחוצות עוד בהיותו כבן 15. הנאשם נהג לברוח מהבית לתקופות ארוכות, מצב אשר זירז את הסתבכותו בפלילים,והתחברותו לנוער שוליים.

באשר לעבירה נשוא הדיון, טען הנאשם כי, מצא את האקדח בשטח, ניסה לירות בו על מנת לבדוק אם הוא תקין, אולם האקדח לא ירה. יחד עם זאת, הנאשם התקשה להסביר מדוע שמר על האקדח.

לאורך השיחות חזר הנאשם וטען כי, הוא מעונין לשנות את אורחות חייו ולפתוח דף חדש, בעיקר בשל המחיר הכבד שהוא ומשפחתו משלמים בשל הסתבכותו.

קצין המבחן סבר כי, הנאשם אינו יכול להתחבר לחלקים הבעיתיים שבהתנהגותו במיוחד בכל הנוגע לבעיית האלכוהול, למרות שהוא עצמו הודה כי שותה כמעט כל יום עד שכרות.

קצין המבחן הדגיש כי, למרות הצהרותיו של הנאשם בענין הצורך בעזרה, אינו מצליח להתחבר לבעייתיות שבהתנהגותו מחד. מאידך, אינו מקבל אחריות מלאה לדפוסי התנהגותו העבריינית ומשליך את האחריות לשינוי על גורמי הטיפול. לפיכך סבר קצין המבחן כי, הצהרות הנאשם בדבר הנזקקות לטיפול ושינוי נובעת מחששו מפני אימת הדין. הנאשם רואה באלכוהול כחבר טוב המסייע בהעלאת מצב הרוח. לפיכך נמנע קצין המבחן מכל המלצה.

לבקשת הסניגור הוזמן תסקיר משלים, אשר הוגש ביום 7/6/06, ממנו למדתי כי, לשיחה הנוספת הגיע הנאשם כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול. לשיחה נוספת שנקבעה, לא הגיע כלל. רק לאחר שעה התקשר והודיע כי ישן, אולם ציין כי, יוכל להגיע תוך זמן קצר וציין כי שתה אלכוהול באותו לילה. הנאשם הופנה לאישפוזית אולם, בשל תנאי המעצר טרם נבדק שם. בשל כך שהנאשם המשיך בשתיית אלכוהול, סבר קצין המבחן שהוא אינו מראה רצינות ונכונות לגמילה, הצהרותיו הינן מן השפה לחוץ. לפיכך, מעריך קצין המבחן כי, הנאשם לא יוכל להפיק תועלת מקשר טיפולי ויכולתו להיגמל מאלכוהול הינה נמוכה. לפיכך, נמנע קצין המבחן מכל המלצה.