גזר דין בתיק פ 1129/04

1.         בכתב האישום המתוקן יוחסו לנאשמים העבירות הבאות:

א .         החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד - עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג - 1973 (להלן - פקודת הסמים).

ב .         קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. (להלן - חוק העונשין)

ג .         הסתייעות ברכב לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה(נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן - פקודת התעבורה).

2.         א.         תחילה כפרו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום. לאחר שנשמע

עד תביעה אחד ביקשו הנאשמים לחזור בהם מן הכפירה בכתב האישום, הודו והורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ב .         ב"כ הנאשמים ביקשו תסקירי מבחן לגבי שני הנאשמים וב"כ המאשימה התנגדה.

ג .         על אף שאין חובה בחוק, נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשמים והוריתי על הגשת תסקירי מבחן לנאשמים.

3.         להלן התמונה העולה מכתב האישום:

עובר ליום 27.8.04 קשרו ביניהם הנאשמים קשר להחזיק בסם מסוכן מסוג חשיש בכמות של כ-24 ק"ג. לשם קידום מטרת הקשר, הגיעו הנאשמים בתאריך 27.8.04 סמוך לשעה 19:05, מכיוון קיבוץ חוקוק לכיוון מושב לבנים, לכביש עפר המוביל למאגר המים של מושב  לבנים  (להלן - המקום)  כשהם  נוסעים  ברכב  מסוג  מיצובישי  גלנט  שמספרו   02-063-95 (להלן -הרכב). נאשם 1 נהג ברכב, לידו ישב אדם נוסף (להלן - האדם הנוסף) ונאשם 2 ישב במושב האחורי. בהגיעם למקום עצר נאשם 1 את הרכב ושני הנאשמים והאדם הנוסף ירדו מהרכב.

נאשם 1 פתח את דלת תא המטען של הרכב בעוד נאשם 2 הכניס לתא המטען שני שקים שהכילו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ-24 ק"ג (להלן - הסם). לאחר מכן סגר נאשם 1 את תא המטען, הנאשמים שבו לרכב והחלו בנסיעה כשהסם נמצא ברכב. בשלב זה, הבחינו הנאשמים בכוחות משטרה שהיו באזור וניסו להימלט אולם נעצרו על ידי המשטרה.

4.         טיעוני המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה ציינה כי לנאשם 1 הרשעות קודמות רבות בגין עבירות סמים ובגינן אף ריצה עונשי מאסר. לנאשם 2 אין הרשעות קודמות. לדבריה בתי המשפט נהגו עם נאשם 1 במידת הרחמים וגזרו עליו עונשים קלים ולמרות זאת חזר הנאשם 1 לבצע עבירות חמורות מאותו הסוג. ב"כ המאשימה טענה כי אין לבצע הבחנה בין נאשם 1 לנאשם 2 מלבד העובדה כי לנאשם 1 הרשעות קודמות, מכיוון ששניהם ביצעו את אותה העבירה.

לדבריה, חומרת העבירות מתבססת על מספר אדנים: נסיבות ביצוע העבירה, כמות הסם שנתפסה וניתנת לחלוקה והפצה בקרב הציבור. בעבירות של הפצת סמים הנזק הוא חמור ובתי המשפט מצווים לגזור עונשים מרתיעים בעבירות כגון דא.

ב"כ המאשימה ביקשה שלא לתת משקל לנסיבות האישיות של הנאשמים ולגזור על הנאשמים עונש של מאסר בפועל לזמן ממושך, מאסר על תנאי, קנס משמעותי וחילוט מכשירי הפלאפון שנתפסו ברשותם. בנוסף ביקשה ב"כ המאשימה לחלט את הסכום של 30,000 שקל - בתמורה להחזרת הרכב שנתפס - לטובת אוצר המדינה ולא לקרן למלחמה בסמים.

5.        א.         טיעוני ב"כ נאשם מס' 1 לעונש:

ב"כ הנאשם טען כי אין להתעלם מהרשעותיו הקודמות של נאשם 1 אך יש לתת את הדעת  לגורמים נוספים כגון שיקולי שיקום, נסיבות העניין ונסיבותיו האישיות של הנאשם. לדבריו, יש להביא במניין השיקולים את הניסיונות הרבים שעשתה ההגנה להגיע להסדר טיעון ואת העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ומדובר בסם מסוג חשיש ויש לגזור את הדין בהתאם לסוג הסם. ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר המבחן וציין כי הנאשם פוטר מעבודתו ועסקיו לא הצליחו ורבצו עליו חובות כבדים.

לסיכום ביקש ב"כ הנאשם להימנע מהשתת קנס ומחילוט הרכב.

                        הנאשם עצור מיום 27.08.04.

ב .         טיעוני ב"כ נאשם מס' 2 לעונש: